העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

בִּרְכּוֹת העולה לתורה עריכה

מהדורה מבוארת ומעומדת

העולה אומר בָּרֲכוּ אֶת יְהוָה - הַמְּבֹרָךְ!

הקהל עונה בָּרוּךְ יְהֹוָה, הַמְּבֹרָךְ, לְעוֹלָם וָעֶד!

על הברכות עריכה

מקורות ופירושם עריכה

סוגיית ברכות התורה בתלמודים הבבלי והירושלמי עריכה

במקורות המקראיים עריכה

ברוך, ברכו עריכה

במקורה, המילה 'ברוך' משמעותה ירידה על הברכיים, כאות הסכמה לשיעבוד. בהשאלה המילה קיבלה הן משמעות של הודיה ושמחה, והן משמעות של השראת טובה לאחרים. לדוגמה בספר בראשית, מלכי-צדק מלך 'שלם' פונה לאברם ואומר לו: סוף פרשת לך לך בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן - קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ! וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ - בְּיָדֶךָ!

בשימושי משמעות אלו נאמר על יצחק, הנבהל כאשר הוא מגלה את התחפשות יעקב לעשיו אחיו: מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי? וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא לפני שאתה עשיו הגעת - וָאֲבָרֲכֵהוּ! גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה!!

ברכו את ה' עריכה

הביטוי ברכו ד' מופיע מספר פעמים בנביאים ובכתובים (בספר יהושע מופיע "בָּרכו Lהים"). שירת דבורה כוללת:

...בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל - בְּהִתְנַדֵּב עָם! - בָּרֲכוּ ד'!!

...לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל - הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם! - בָּרֲכוּ ד'!!

ובספר תהלים, הביטוי במשמעות ציווי מופיע כלשונו: (במזמורים האחרונים שבסוף הספר)

שיר המעלות:

הִנֵּה! בָּרֲכוּ אֶת ד' כָּל עַבְדֵי ד' - הָעֹמְדִים בְּבֵית ד' בַּלֵּילוֹת!!

שְׂאוּ יְדֵכֶם: "קֹדֶשׁ!", וּבָרֲכוּ אֶת ד'!!

או במזמור שאחריו, הנאמר בהלל:

בֵּית יִשְׂרָאֵל? בָּרֲכוּ אֶת ד'!

בֵּית אַהֲרֹן? בָּרֲכוּ אֶת ד'!

בֵּית הַלֵּוִי? בָּרֲכוּ אֶת ד'!

יִרְאֵי ד'? בָּרֲכוּ אֶת ה'!

הביטוי ברוך ה' (עם שמו המפורש של הL) נמצא בבִירכוֹת נח לבניו: פרשת נח בָּרוּךְ ד' אֱלֹהֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. בדומה, אליעזר עבד אברהם מודה לאל על הצלחת שליחותו ואומר: בָּרוּךְ ד' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי! ... ולבן אחיה של רבקה אומר לאליעזר: בּוֹא! בְּרוּךְ ד'! לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ? וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים...

בספר שמות, יתרו, חותנו לעתיד של משה, אומר לו: תחילת פרשת יתרו בָּרוּךְ ד' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה... !

בלשון סגינהור - והיפוך משמעות אומרת אשת איוב: "עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ?! בָּרֵךְ אֱלֹהִים, - וָמֻת!!" כשכוונתה שיאמר דברי מאירה וקללה עם שם ד' ונגד הקב"ה, במקום להמשיך ולדרוש משפט צדק - המורה על כך שקיים איזשהו צדק אלוהי, הצדקה ליסורים שבאו על איוב, או סיבה שבעקבותיה עדיף לו להישאר בחיים.

ברוך אתה עריכה

ה'ברכות' לעם ישראל (אם ישמע לדברי הL) נאמרות על 'הר הברכה': בפרשיית הברכות והקללות בספר דברים, פרשת כי תבוא:

בָּרוּךְ אַתָּה - בָּעִיר! וּבָרוּךְ אַתָּה - בַּשָּׂדֶה!

בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתְךָ,

וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ: - שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ!

בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ!

בָּרוּךְ אַתָּה - בְּבֹאֶךָ! וּבָרוּךְ אַתָּה - בְּצֵאתֶךָ!

בברכות שאנו אומרים לקב"ה אנו הופכים את המשמעות, ובמקום ההבטחה של הקב"ה לתת לנו שפע טובה, אנו מודים לו באותה מטבע לשון, ואומרים לו מצד אחד שאנו אכן משועבדים לו, ומצד שני שאנו שמחים על הטובה שהשפיע עלינו ונתן לנו.

המבורך עריכה

בלק, מלך מואב, אומר לבלעם - (לפי המסורת) נביא שבטי מִדְיָן: תחילת פרשת בלק...כִּי יָדַעְתִּי: אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ - מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר - יוּאָר. דברים אלו מתוך ספר במדבר מתכתבים עם האמור בספר בראשית פרשת תולדות וברכת הקב"ה לאברהם: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

שתי המלים, המילה אשר והמילה מבורך מתוך דברי בלק, ואמנם בהחלפת משמעות, נכנסו לתוך נוסח ברכות העליה לתורה, ובזאת מזכירות לנו בעת הקריאה את ברכות בלעם, שנהפכו עלינו לטובה, ומדברים על עם ישראל והצלחתו, כעם העובד את ה'. ברכות התורה כזכור נאמרות בציבור, ובאות לאשש לא רק כיחיד אלא כעם, את יעודנו, תפקידנו, התחייבותנו ומחוייבותנו לדברו.

אנו "מברכים" את הקב"ה - או יותר נכון, מזכירים לעצמנו ואומרים לו שהוא 'ברוך', כלומר משרה טובה לאחרים, דרך דבריו והוראותיו, הכתובים בספר התורה העומד להיקרא.

קריאת 'שמע!' היא תמצית של קריאת התורה. ועיינו דברי הרב חנוך בן פזי על קריאת שמע והוצאת עשרת הדיברות מתוכה בעקבות הויכוח עם המינים או עם הצדוקים והביתוסיים (ראו קישורים חיצוניים)

לעולם ועד עריכה

באלפא ביתא שבסוף ספר תהלים, באות וא"ו נכתב:

וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד! - לְעוֹלָם, וָעֶד!

כלומר, וכל עוד העולם קיים. כאן מבוטאת נצחיות התורה, או לכל הפחות, מחוייבותנו לנסות לשמור על נצחיותה "עד עולם". כאן נקשרת האמירה של "לעולם ועד" לא רק לברכות המלכים, ולברכות שבהם הודו והיללו את הקב"ה, אלא גם לקשר של ברכות אלו עם התורה, אותה אנו עומדים לקרוא, בעת אמירת ברכה זו.

בנביאים ובכתובים הביטוי לעולמים או לעולם, מופיע פעמים רבות בהקשר של איחולים למלכים, וכך גם הביטוי לעולם ועד, אך עם זאת מספר פעמים בתהלים הביטוי מופיע בהקשר של הבעת תודה לקב"ה:

תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי! וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר - שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד!!

ד' Lהינו עריכה

ביטוי דומה לזה של הברכות, הביטוי ד' Lהים נאמר פעמים רבות, לאחר שבפתיחה לספר בראשית הופיע רק הביטוי Lהים ללא שם הוי"ה.

הביטוי ד' Lהיכם מופיע לרוב בספר דברים, כמעט בכל חלק מנאומי משה. אמנם פעמים אחדות משה כולל את עצמו בדברים. לדוגמה בתחילת הספר: תחילת פרשת דברים ד' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה! פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם...

בברכת נח לבניו, כאמור לעיל, נח מברך את בנו שם ואומר: בָּרוּךְ ד' אֱלֹהֵי שֵׁם... הביטוי ד Lהים מהווה מטבע לשון מקובלת ב'שיחת האבות': אליעזר עבד אברהם, יצחק ואחרים.

הביטוי בצורתו זו: ד' Lהינו, מופיע לראשונה בשיחת משה עם פרעה מספר פעמים. לדוגמה, משה אומר: ספר שמות, פרשת וארא...וְזָבַחְנוּ לד' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ. ופרעה עונה: ...וּזְבַחְתֶּם לד' אֱלֹהֵיכֶם - בַּמִּדְבָּר, רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת...

מלך העולם עריכה

ירמיהו הנביא מנסה לשכנע את העם בירושלים לשוב אל ד': וה' אֱלֹהִים - אֱמֶת! הוּא - אֱלֹהִים חַיִּים!! וּמֶלֶךְ עוֹלָם!!!

אשר עריכה

ברוך... אשר... הוא מטבע הלשון במקרא, כפי שראינו בברכת מלכי צדק ובניסיונות הקללה של בלעם. המילה אשר הוחלפה לקיצורה הארמי שֶׁ... (שי"ן השימוש) ובתלמודים הבבלי והירושלמי או בספרות המדרשים אין מוצאים עוד את המילה 'אשר' אלא כציטוט מפסוקים. חז"ל החליטו לטבוע מטבע לשון מקראית בברכות ובתפילות בכלל.

בחר בנו מכל העמים עריכה

בחירת עם ישראל מופיעה מספר פעמים בתורה, ובלשון זו בספר דברים:

וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו - וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם...

וכן בעת תיאור מעמד הר סיני וקבלת הלוחות שבספר דברים: פרשת ואתחנן:

כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לד' אֱלֹהֶיךָ! בְּךָ בָּחַר ד' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה - מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!

ושוב מאוחר יותר באותו הספר:

כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לד' אֱלֹהֶיךָ! וּבְךָ בָּחַר ד' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה - מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!

הביטוי בצורה דומה מאוד לזו שבברכה, מופיע בנבואת התוכיחה של ירמיהו:

הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ? לֵאמֹר:

שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ד' בָּהֶם?! וַיִּמְאָסֵם!

וְאֶת עַמִּי? יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם!

נתן לנו את תורתו, נותן התורה עריכה

בדרך כלל הביטוי נתן וכן איזכורים של נתינת הL, מתייחסים לארץ ישראל. אך לגבי לוחות האבן ובהם עשרת הדיברות, משה מזכיר ש"ד' נתן" אותם לו. כך גם בפרשת 'עקב', בנאומו של משה הוא מזכיר לבני ישראל בשם הL:

וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם - כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם?!

תורת אמת עריכה

באלפא ביתא שבסוף ספר תהלים תחת האות צד"י מופיע הכתוב:

צִדְקָתְךָ - צֶדֶק לְעוֹלָם! וְתוֹרָתְךָ - אֱמֶת!!

חיי עולם עריכה

הביטוי הוא משחק מלים עם "לעולם ועד" - חיי הנצח של הקב"ה, ואנו, גם אנו, זוכים להם דרך ההתחברות לאורך הדורות בתורה. זהו גם המקור לביטוי העדכני בספרות הדתית היהודית על שרשרת או שלשלת הדורות שאין לנתקה, ביטוי המובע באופן אחר במדרשים רבים (בצורת "חזקה", או: "שוב אינו מש").

בפרשת בראשית, הL תוהה לעצמו: וְעַתָּה? פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים - וְאָכַל! - וָחַי לְעֹלָם?!

ואכן בשירת משה פרשת האזינו הL הוא זה שאומר: כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי? וְאָמַרְתִּי: חַי אָנֹכִי לְעֹלָם!! הנביא ירמיהו אומר עליו: וה' אֱלֹהִים אֱמֶת! הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם!

ובעוד המלך דוד שוכב על ערש דוי לקראת מותו, תוך מרידת בנו אדוניהו, קוראת בת שבע: יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם!!

באופן דומה, בתהלים במזמור על הסיוע למלך (דוד), מתוארת היענות הקב"ה:

חַיִּים - שָׁאַל מִמְּךָ? נָתַתָּה לּוֹ!

אֹרֶךְ יָמִים? - עוֹלָם וָעֶד!

נטע בתוכנו עריכה

נטיעה מופיעה בתנ"ך אך ורק במובן של נטיעת עצים. אמנם יש את גן העדן אשר ה' נטע:

וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן - בְעֵדֶן, מִקֶּדֶם. וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר...

ובאותו גן יש גם את עץ החיים:

וַיַּצְמַח ד' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע...

אך ביטוי זה של נטיעת חיים בתוכנו מופיע אך ורק בספרות המדרשית התנאית והתלמודית. יש לציין שהביטוי נשמע קרוב לזה התנ"כי:

...וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים! וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה...

תורת הסוד עריכה

לפני אמירת ברכו של ערבית בשבת, נהגו קהילות עדות המזרח (אך לא יהודי תימן) והחסידים לומר קטע המתייחס לתפילת 'ברכו' ולקריאת 'שמע' מתוך ספר הזהר לפרשת יתרו: הציטוט מתחיל במילה "כגוונא" - וזהו גם כינויו של קטע זה בתפילה.

ראו: כגוונא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נוסחים שונים עריכה

מנהגים עריכה

את 'ברכו' נוהגים לומר בתפילת שחרית וכן בתפילת ערבית לפני קריאת 'שמע', וכן לפני קריאת התורה בציבור. בקריאת התורה העולה קורא למעשה לקהל 'לברך' את ה'.

תפילת 'ברכו' נאמר בתפילת השחרית לפני תפילת האור בבוקר, כחלק מ"ברכות שמע" המסתיימים באמירת קריאת שמע ולאחריהן שתי ברכות נוספות. חטיבה זו של קריאת שמע והברכות שלפניה ואחריה נאמרת כפתיח לקראת 'התפילה' עצמהּ - המכונה 'תפילת עמידה' או 'שמונה עשרה' (על שם מספר הברכות שנאמרו בה בימי החול בתקופת בית שני).

בתרבות עריכה

בספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב מספרים מספר בדיחות על העליה לתורה, וביניהם בדיחה על האשה השומעת את הקהל אומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", וקוראת מעזרת הנשים: "אל תעזרו לו, הוא יודע לבד!"

בסרט רבי ז'קוב בכיכובו של לואי דה-פינס, גיבור הסרט, המחופש לרבי יהודי בהימלטו מציפורני החוק מוכנס לתוך בית הכנסת, ומתחיל לקרוא בתורה משמאל לימין. כאשר מגיעים השוטרים ומבקשים לעצרו. הגבאי קורא לכל הקהל: "ברכו אותם!". הקהל מטה את הטליתות בדומה להתכסותם בעת 'ברכת כהנים' ובחסות כך הוא מצליח להימלט.

בסרט "איש רציני" של האחים כהן (תורגם בטעות בארץ כ"יהודי טוב"), בנו של גיבור הסרט עולה לתורה בבר המצוה, ותוך התגברות על השפעת הסמים שלקח מצליח לומר את ברכות התורה.

קישורים חיצונים עריכה