פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

באחד מהזמירות לשבת ("ברוך אל עליון") מופיע הבית:

ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל
מאת כל סוכה שוכן בערפל
נחלה לו יזכה בהר ובשפל
נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה

זהו בית שכדי להבין אותו צריך להכיר כמה וכמה פסוקים במקומות שונים בתנ"ך.

המטרה הכללית שלו היא לפרט את השכר שמקבל אדם ששומר שבת. והפירוט נעשה בהדרגה -- בכל פעם השכר גדול יותר.

בשורה הראשונה המשורר מתייחס לדאגה שמאפיינת אנשים רבים -- שאם ישמרו שבת הם יפסידו (למשל, אם לא יפתחו את העסק בשבת יפסידו כסף, אם לא יתכוננו בשבת לא יצליחו במבחן, וכו'). הוא אומר '"אשרי כל חוכה"'. במילים האלה משתמש ישעיהו (ישעיהו ל יח) כאשר הוא דורש מבנ"י לא לעשות שום הכנות למלחמה נגד אשור, אלא רק לשבת בבתיהם ולחכות לישועת ה' ("בשובה ונחת תוושעון" -- ישעיהו ל טו). הוא אומר להם, שאם יעשו הכנות -- זה רק יגרום להם נזק ("ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון" -- ישעיהו ל טז), ואם יחכו בסבלנות -- מגדלי המצור של האשורים יפלו (ישעיהו ל כה), ובנוסף לכך הם יזכו לשפע כלכלי ("והיה על כל הר גבוה... פלגים יבלי מים" -- (שם)), כלומר -- הם יקבלו כפליים ממה שתכננו: גם בטחון וגם כלכלה. בכך רומז המשורר, שמי שישמור שבת -- לא רק שלא יפסיד אלא גם ירוויח כפליים ממה שחשב שהוא יפסיד ('ואשרי כל חוכה"לתשלומי כפל'").

השורה השניה היא המשך של השורה הראשונה, ובה המשורר מציין שהשכר יגיע מה' -- שהוא רואה הכל ("כל סוכה") למרות שאינו נראה ("שוכן בערפל" [הביטוי לקוח מתפילת שלמה בחנוכת ביהמ"ק -- מלכים א ח יב -- למרות שה' מסתתר בערפל הוא נמצא שם]).

בשורה השלישית מובטח לא רק שכר זמני (כגון: להרוויח יותר כסף בעסק או להצליח במבחן) אלא שכר קבוע -- "נחלה" , וגם הוא כפול --"בהר ובשפל" . וזו לא סתם נחלה, אלא נחלה בארץ ישראל (הביטוי 'בהר ובשפלה' מופיע בתיאור של ארץ ישראל, בדברים א ז).

השורה הרביעית היא קצת יותר מסובכת מהקודמות. (פעם חשבתי שהכוונה היא, שהנחלה תזרח כמו שמש, אבל זה כמובן לא נכון...) כדי להבין את הכוונה צריך להיזכר: מיהו האיש ש'השמש לו זרחה'? -- האיש הזה הוא יעקב, כמו שכתוב בבראשית לב לב: "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל". ובכן, ""נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה" " זה: "נחלה ומנוחה כיעקב". ואיפה נזכרה 'נחלה' שמיוחדת ליעקב? -- הביטוי 'נחלת יעקב' מופיע בישעיהו נח יד: "והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר" -- וגם שם זהו שכר למי ששומר שבת ("אם תשיב משבת רגלך..." -- ישעיהו נח יג).



אבל למה מי ששומר שבת מקבל דווקא את 'נחלת יעקב' ולא את 'נחלת אברהם' או 'נחלת יצחק'? -- כדי לענות על זה צריך להשוות בין הנחלות שהבטיח ה' לאבות:

לאברהם הובטח "לך אתן את"הארץ הזאת" " -- ארץ אחת.

ליצחק הובטח "לך ולזרעך אתן את"כל הארצות האל"" -- כמה ארצות.

וליעקב הובטח ""ופרצת" ימה וקדמה צפונה ונגבה" -- לנחלה שלך לא יהיו בכלל גבול.

כלומר: בשורה הרביעית נאמר, שמי ששומר שבת יקבל לא רק 'תשלומי כפל', ולא סתם 'נחלה בהר ובשפל', אלא 'נחלה ומנוחה כיעקב' -- בלי שום גבולות.

כפי שמופיע במזמור-שבת אחר ("מה ידידות מנוחתך") באופן קצת יותר ברור: "נחלת יעקב יירש -- בלי מצרים גבולות נחלה..."


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בכפית ה'תשנ"ח סיון וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1998-01-01.

קיצור דרך: tnk1/klli/jirim/bruk_el_elyon