ביאור:בעילת אישה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
הפועל בעל מתאר קשר גופני בין איש לאשה, שמטרתו ליצור קשר רשמי של נישואין ביניהם:
- ה' אמר לאבימלך על שרה (בראשית כ ג): "ויאמר לו: 'הנך מת על האישה אשר לקחת, והיא בעולת בעל '"; אבימלך נענש, רק בגלל שלקח אישה נשואה, שיש לה קשר רשמי וקבוע עם בעלה.
- גם בחוקים (דברים כב כב): "כי יימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל , ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם האישה והאישה; וביערת הרע מישראל": הנואף נענש כי שכב עם אישה נשואה.
- החייל והשבויה (דברים כא יג): "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאישה": החייל צריך לא רק לבוא אל השבויה, אלא גם לבעול אותה, כך שתהיה אשתו באופן רשמי. זוהי אחת מהזכויות של השבויה.
- האיש וגרושתו-לעתיד (דברים כד א): "כי ייקח איש אישה ובעלה ...": הסיפור מתחיל מקשר של נישואין, שאחר-כך מתפרק.
- החתן והכלה, כמשל לעם ישראל וארץ ישראל (ישעיהו סב ה): "כי יבעל בחור בתולה, יבעלוך בנייך; ומשוש חתן על כלה, ישיש עלייך אלהייך".
- האיש הבוגד באשתו ולוקח אישה נכריה (מלאכי ב יא): "כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב, ובעל בת-אל נכר": ממקורות אחרים ידוע לנו, שבאותה תקופה הבעיה העיקרית בתחום זה היתה נישואי נשים נכריות (עזרא ט-י).
- האישה השנואה (משלי ל כג): "תחת שנואה כי תבעל , ושפחה כי תירש גברתה": האישה השנואה היא האישה הרשמית, הגבירה; והשפחה יורשת אותה. או: האישה השנואה במעשיה, הפרוצה, מוצאת בעל, ו"נעזרת" בו כדי לנאוף (ראו מצודת דוד).
- (דברי הימים א ד כב): "ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב...": הפסוק לא לגמרי ברור, אך מכיוון שכל הפרק עוסק ביוחסין ומשפחות - נראה שגם כאן מדובר על קשרי נישואין.
ראו גם: ההבדל בין הפעלים שכב, בא, ידע, בעל .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-17.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bal12