פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תבנית:מאמר סיפור

(המשך של במדבר יג )

... בני ישראל שמעו את המרגלים, והתחילו לבכות! כולם כולם בכו. הם כעסו על משה ועל אהרן ואמרו להם: 'חבל שלא מתנו במצרים! חבל שלא מתנו במדבר! למה אנחנו צריכים לבוא אל הארץ הזאת, ושהאויבים יהרגו אותנו, וישדדו את הנשים והתינוקות שלנו? יותר טוב שנחזור למצרים!'. הם דיברו אחד עם השני ואמרו: 'בואו נבחר מנהיגים חדשים, ונחזור כולנו יחד למצרים!'.

אז משה ואהרן היו מאד עצובים, הם נפלו על הפנים ולא ידעו מה לעשות.

ומכל שנים עשר המרגלים, רק שני מרגלים עזרו למשה ואהרן: יהושע בן נון, וכלב בן יפונה. גם הם היו מאד עצובים, והם קרעו את בגדיהם מרוב צער, ואמרו לכל בני ישראל ' הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ - טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד! אם ה' רוצה, הוא יכול לעשות הכל! אם ה' יאהב אותנו וירצה שנצליח, הוא יביא אותנו אל הארץ ויתן אותה לנו! וזו ארץ כל כך טובה, ארץ זבת חלב ודבש! אם רק לא נמרוד בה', אין לנו מה לפחד מהעם שגר בארץ, כי ה' יעזור לנו! אנחנו נאכל אותם כמו לחם, שום דבר לא יוכל להגן עליהם, כי ה' יהיה איתנו! אל תפחדו מהם!'

אבל בני ישראל לא האמינו להם. הם כעסו עליהם ורצו לרגום אותם באבנים.

וה' התגלה באוהל מועד אל כל בני ישראל, ואמר למשה: 'נמאס לי מההתנהגות הרעה של בני ישראל! נמאס לי שהם לא מאמינים בי, אחרי שעשיתי להם כל כך הרבה ניסים ונפלאות! החלטתי שאני רוצה להרוג את כולם במגפה, ולהשאיר בחיים רק אותך, ולהפוך אותך לעם גדול יותר מהם!'.

אבל משה אמר לה': 'אם המצרים ישמעו, מה הם יגידו? הרי המצרים זוכרים שהעלית את עם ישראל ממצרים בכוח גדול, אז אם עכשיו הם ישמעו שבני ישראל לא נכנסו לארץ, הם יחשבו שזה בגלל יושבי הארץ! העמים האחרים הרי לא יודעים שאתה כועס על בני ישראל, כי הם שמעו שאתה הולך איתם, והם רואים אותך, ועמוד הענן ועמוד האש שלך הולכים לפניהם במדבר - הם יודעים שאתה אוהב את בני ישראל! ואם עכשיו תהרוג את כל בני ישראל, כל העמים ששמעו עליך יגידו 'ה' היה חלש לא יכל להביא את בני ישראל לארץ שהוא הבטיח להם, אז מתוך רחמים הוא שחט אותם במדבר'! אז בבקשה, תעשה דברים שיגרמו לכולם לראות שאתה חזק! הרי אתה אמרת שאתה אֶרֶךְ אַפַּיִם - סבלני, וְרַב חֶסֶד - עושה הרבה מעשים טובים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפָשַׁע - מוכן להבליג כשאנשים עושים פשעים, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה - לא נותן את כל העונש בבת אחת, אלא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים - מעביר חלק מהעונש לילדים, לנכדים ולנינים. אז בבקשה, תסלח לעם ישראל על המעשה הרע שעשו, כי אתה כל כך טוב, וכמו שסלחת להם מאז שיצאו ממצרים ועד עכשיו!'.

ה' שמע את כל הדברים של משה, ואמר לו: 'סָלַחְתִּי, כִּדְבָרֶךָ! אבל אני נשבע, שכל האנשים האלה, שראו אותי מתגלה אליהם, וראו את כל הניסים שעשיתי להם, וכבר עשר פעמים אני עושה להם ניסים והם עדיין לא שומעים בקולי - אני נשבע שהם לא יראו את הארץ שנשבעתי לאבותם! כל מי שפגע בכבודי לא יראה את הארץ הזאת! אבל כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שהיה שונה מכולם, ומילא את הלב שלו באמונה, והצדיק את הדברים שאמרתי על הארץ - אותו אני כן אביא אל הארץ, והצאצאים שלו יכבשו אותה! ועכשיו, אין טעם שתנסו להיכנס לארץ. יש עמלקים וכנענים בעמק. כבר מחר תעשו סיבוב וסעו למדבר, לכיוון ים סוף'.

בינתיים, המרגלים המשיכו לדבר דברים רעים על ארץ ישראל. ובני ישראל המשיכו להתלונן ולבכות ולהגיד שהם רוצים למות. אז ה' אמר למשה: 'נמאס לי מהבכיינות והתלונות שלהם! תגיד להם, 'אני אעשה לכם כמו שאתם מדברים! אתם רוצים למות במדבר - אז תמותו במדבר! כל גבר בן עשרים שנה ומעלה, שהתלונן עליי, ימות במדבר! אני נשבע שלא תבואו לארץ שהבטחתי לתת לכם! רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יבואו אליה! והילדים שלכם, שאתם כל כך פוחדים שהגויים יקחו אותם, יבואו לארץ ויכבשו אותה, והם יידעו איזו ארץ טובה זו, והם יידעו כמה אתם טיפשים שלא רציתם להיכנס לארץ הטובה הזאת! אתם תמותו במדבר, והילדים שלכם יסתובבו אתכם ויסבלו אתכם במדבר ארבעים שנה, עד שכולכם תמותו! אתם תרתם את הארץ ארבעים יום ולא רציתם אותה, ולכן עכשיו תטיילו במדבר ארבעים שנה, עד שתדעו את העונש שמגיע למי שמקלקל את התוכניות שלי!'

ועשרת השליחים המרגלים, שגרמו לכל העדה להתלונן, מתו מייד במגפה. רק יהושע בן נון וכלב בן יפונה נשארו בחיים.

משה אמר את דברי ה' אל כל בני ישראל, והם היו מאד מאד עצובים. למחרת בבוקר הם קמו, עלו אל ראש ההר הסמוך לארץ ישראל, ואמרו "אנחנו מצטערים שחטאנו, אנחנו מוכנים לעלות אל הארץ שה' אמר לנו!".

אבל משה אמר להם "ה' אמר לכם ללכת למדבר, למה אתם עושים הפוך ממה שה' ציווה? אתם לא תצליחו! אל תעלו לארץ, ה' כבר לא אתכם! אם תעלו, האויבים יכו אתכם! יש שם עמלקים וכנענים, והם יהרגו אתכם בחרב! בגלל שלא האמנתם בה', ורציתם לעזוב אותו ולחזור למצרים, ה' כבר לא יעזור לכם!".

אבל בני ישראל לא עשו מה שמשה אמר. הם בכל זאת התאמצו לעלות לראש ההר. ומשה לא בא איתם - הוא נשאר במחנה, עם ארון הקודש. וכמו שמשה אמר, העמלקים והכנענים שגרו בהר הזה ירדו לקראתם והכו אותם והרגו אותם.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-06-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-14-yldim