ביאור:בכל המקום אשר אזכיר את שמי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בשמות כ כ כתוב "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ, אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת-בְּקָרֶךָ; בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". ו בדברים יב יג-יד כתוב " " הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ, בְּכָל-מָקוֹם, " "אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם-בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה', בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ--שָׁם, תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ; וְשָׁם תַּעֲשֶׂה, כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" ".
האם יש סתירה בין הפסוקים?
מי שחושב שכן, לא שם לב לשני דברים חשובים:
- בשמות כ כ נאמר שצריך להקריב קרבנות "בְּכָל- הַ מָּקוֹם", בה"א הידיעה. כלומר, מדובר כאן על מקום אחד מסויים - אחד בכל פעם (הוא יכול להשתנות, אבל בכל פעם יש מקום אחד). בדברים יב יג, נאמר שאסור להקריב קרבנות "בְּכָל-מָקוֹם", בלי ה"א הידיעה, כלומר, במקומות רבים.
- חשוב יותר: בשמות כ כ נאמר שצריך להקריב קרבנות "בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי " - במקום שה' יבחר. בדברים יב יג, נאמר שאסור להקריב קרבנות "בְּכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה " - במקום שאתה, האדם, תבחר.
כלומר, שני הפסוקים אומרים למעשה אותו הדבר: מותר להקריב קרבנות, רק במקום שבו ה' בחר "להזכיר את שמו", או (בלשון ספר דברים) "לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם", ולא בכל מקום שבו האדם בוחר.
ע"ע 4 המצוות בדברים יב .
יש הבדל אחד ראוי לציון בין שני הפסוקים:
- בספר שמות, נזכר שצריך להקים מזבח (מאדמה או אבנים) במקום שבו ה' יזכיר את שמו;
- בספר דברים לא נזכר שצריך להקים מזבח; הסיבה היא, כנראה, שכאשר נכתב ספר דברים - המזבח כבר היה בנוי (במשכן), ולא היה צריך לצוות לבנות אותו, אלא רק לבוא אל מקומו.
ע"ע המצוות אחרי י הדיברות .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-02.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-20-20