ביאור:ביד חזקה - לשלילה ולחיוב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כידוע, לאחר שפרעה מכביד את לבו בחמש המכות הראשונות, ככתוב -

שמות ח כח: "ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם"

ה' מכביד את לבו בחמש המכות האחרונות, ככתוב -

שמות י א: "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו"

וזהו כנראה משמעה של "היד החזקה'" שמזכירים בקשר ליציאת מצרים, ככתוב -

שמות ג יט: "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה"

שמות ו א: "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו"

שמות יג ט: "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים"

שמות לב יא: "ויחל משה את פני ה' אלהיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה"

דברים ד לד: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך"

דברים ה יד: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת"

דברים ו כא: "ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו ה' ממצרים ביד חזקה"

דברים ז ח: "כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא ה' אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים"

דברים ט כו: "ואתפלל אל ה' ואמר אדני ה' אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה"

דברים כו ח: "ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים"

ירמיהו לב כא: "ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול"

תהלים קלו יב: "ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו"

דניאל ט טו: "ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו"

כידוע גם כן, הרמב"ם מתייחס בפרק השמיני של "שמונה פרקים" שלו לשאלה, כיצד יתכן שה' חיזק את לב פרעה מבחינת הבחירה. תשובה אחת היא מה שהזכרתי למעלה – שחיזוק לבו על-ידי ה' נעשה רק לאחר חיזוק לבו על-ידי עצמו, באותו מספר של פעמים.

ואולם, כאן ברצוני להראות, כי ה' מתנהג בחזק יד לא רק לשלילה אלא גם לחיוב לעבדיו הנביאים. הנה בישעיה נאמר –

ישעיהו ח יא: "כי כה אמר ה' אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר"

ובירמיה נאמר –

ירמיהו כ ז: "פתיתני ה' ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי"

ועוד (ונשים לב גם לדמיון של תוכל-אוכל) –

ירמיהו כ ט: "ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל"

וביחזקאל נאמר –

חזקאל ג14: "ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד ה' עלי חזקה"

וביחזקאל אף מוזכר כי מלוכתו של ה' על ישראל היא ביד חזקה –

יחזקאל כ לג: "חי אני נאם אדני ה' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"

ואף גאולה אחרונה תהיה כגאולה ראשונה מבחינת היד החזקה –

יחזקאל כ לד: "והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה"

ואגב, גם באדום מוזכר ביטוי זה –

במדבר כ כ: "ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה"

אולי לכן הניצחון של אחרית הימים מוזכר עליו, ככתוב -

עובדיה א כא: "ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה"

והר עשו הוא אדום, ככתוב קודם –

עובדיה א ח: "הלוא ביום ההוא נאם ה' והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו"

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-04-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0203_4