ביאור:בור שיש בו כדי להמית

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(שמות כא לג): "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: בַּעַל הבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"

פירשו חז"ל (במשנה המובאת בתלמוד בבלי, בבא קמא נ. ; פירוש רש"י בסוגריים):

החופר בור ברשות הרבים, ונפל לתוכו שור או חמור – חייב; אחד החופר בור, שיח, ומערה, חריצין ונעיצין ( 'בור' - עגול הוא; 'שיח' - ארוכה וקצרה; 'מערה' - מרובעת ומכוסה בקרוי, אלא שיש לה פה; 'חריצין' - רחבין ומרובעין כמערה, ואינן מקורין, אלא כל פיו פתוח; 'נעיצין' - קצרין מלמטה ורחבין מלמעלה ) – חייב; אם כן למה נאמר 'בור'?

מה בור שיש בו כדי להמית ( דהיינו ) עשרה טפחים ( סתם בור עשרה טפחים ) - אף כל שיש בו כדי להמית, עשרה טפחים.

היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת – פטור; ואם הוזק בו חייב.

מה הקשר בין "בור" לבין "שיש בו כדי להמית" לבין "עשרה טפחים"?

ייתכן שחז"ל פירשו, שהמילה "בור" בפסוק זה, כמו בפסוקים רבים נוספים , היא גם משל למוות. לפי זה, הפסוק "כי יפתח איש בור" משמעותו הכללית היא "אם ייצור אדם תקלה שעלולה לגרום למוות".

במקום אחר הגיעו חז"ל לאותה מסקנה מהמילים שבסוף הפסוק ( בבא קמא ג. ): " "' והמת יהיה לו ' אמר רחמנא, וקים להו לרבנן: עשרה עבדן מיתה, תשעה - נזיקין עבדי, מיתה לא עבדי" . "

חז"ל ידעו, כנראה מניסיון, שנפילה לעומק של 10 טפחים היא הנפילה המינימלית שעלולה לגרום, בדרך הטבע, למותה של הבהמה; אם היא נפלה לבור פחות עמוק ומתה, כנראה אין זה כתוצאה ישירה של הנפילה אלא אולי מסיבה אחרת, עקיפה, ובמקרה זה, האחריות אינה מוטלת על החופר.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-21.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/bor