ביאור:בבלי סוטה פרק א משנה א ומשנה ב - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תבנית:כותרת ביאור:בבלי סוטה - מעומד

פרק ראשון | למשנה הבאה >>

בבלי סוטה פרק המקנא - מהדורה מעומדת

סוטה פרק ראשון משנה א

עריכה

מתניתין משנתנו - כלומר ההלכות על פי בית הנשיא הלל וצאצאיו, כפי ששוננו על פה

המקנא לאשתו:
רבי אליעזר אומר: מקנא לה על פי שנים, ומשקה על פי עד אחד, או על פי עצמו.
רבי יהושע אומר: מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים.

סוטה פרק ראשון משנה ב

עריכה
כיצד מקנא לה?
אומר לה בפני שנים: 'אל תדברי עם איש פלוני' - ודברה עמו עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה.
נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה - אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה.
ואם מת חולצת ולא מתייבמת.

גמרא על סוטה פרק א' משנה א וב'

עריכה

סדר המסכתות במשנה

עריכה

גמרא העיון - כלומר הדיון במשנתנו

מכדי תנא - מנזיר סליק! - מאי תנא, דקא תנא סוטה?
כדרבי. דתניא:
רבי אומר: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה?
לומר לך: שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.

וליתני סוטה והדר ליתני נזיר?
איידי דתנא כתובות ותנא המדיר, תנא נדרים.
ואיידי דתנא נדרים - תנא נזיר: דדמי לנדרים, וקתני סוטה כדרבי.

מעמד קנאת הבעל מבחינה מוסרית

עריכה

'המקנא': דיעבד - אין, לכתחילה - לא?
קסבר תנא דידן: אסור לקנאות.

א"ר שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי:
אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר תהלים קכה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים.

אמר רבה בר בר חנה:
אמר ר' יוחנן: ...וקשין לזווגן כקריעת ים סוף. שנאמר תהלים סח אלהים - מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות...

איני הן היא? כלומר: האמנם??! והא אמר רב יהודה:
אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני - לפלוני! בית פלוני - לפלוני! שדה פלוני - לפלוני!

לא קשיא: הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.

עדות על משכב האשה

עריכה

רבי אליעזר אומר: מקנא לה על פי שנים וכו'...

עד כאן לא פליגי - אלא בקינוי וסתירה. אבל בטומאה - עד אחד מהימן!
ותנן נמי:
עד אחד אומר: אני ראיתי שניטמאת - לא היתה שותה.





סוטה דף ב עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא
החל מן המלים: ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש
ראו באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) צורת הדף באתר כתבים עבריים



מדאורייתא מנלן דמהימן עד אחד? דתנו רבנן:
פרשיית אשה סוטה ועד אין בה -
בשנים הכתוב מדבר, או אינו אלא אפילו באחד?
תלמוד לומר: פרשת שופטים לא יקום עד אחד באיש...
ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש - איני יודע שהוא אחד?
מה תלמוד לומר? 'אחד' - זה בנה אב: כל מקום שנאמר 'עד' - הרי כאן שנים, עד שיפרוט לך הכתוב: 'אחד'.

ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד: פרשיית אשה סוטה והיא לא נתפשה - אסורה.

אלא טעמא, דכתיב: לא יקום עד אחד באיש?
הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא?!
ואי אפילו חד ליכא - אלא במאי מיתסרא?

איצטריך! סלקא דעתך?! אמינא: עד אין בה - אין נאמן בה.
אין נאמן בה?! ואלא מאי בעי? עד דאיכא תרי לישתוק קרא מיניה?!
דאתיא 'דבר' 'דבר' - מממון, ואנא ידענא מידי דהוה אכל עדיות שבתורה.

איצטריך! סלקא דעתך?! אמינא: סוטה שאני - דרגלים לדבר, שהרי קינא לה ונסתרה: ליתהימן בה עד אחד.
ומי מצית אמרת דאין נאמן בה ושריא?
והא מדכתיב 'והיא לא נתפשה' - מכלל דאסורה!

איצטריך! סלקא דעתך?! אמינא: אין נאמן בה עד דאיכא תרי, ובתרי נמי - היא דלא נתפשה?
קא משמע לן.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.