ביאור:בבלי ברכות פרק א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה

מאימתי קורין את שמע בערבין?

משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה -

דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים: עד חצות.

רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.

מעשה ובאו בניו מבית המשתה.

אמרו לו: לא קרינו את שמע.

אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.

ולא זו בלבד אמרו, אלא:

כל מה שאמרו חכמים עד חצות: מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

הקטר חלבים ואיברים: מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

וכל הנאכלים ליום אחד: מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות?

כדי להרחיק אדם מן העבירה.

תנא היכא קאי, דקתני "מאימתי"?

ותו, מאי שנא דתני בערבית^א ברישא? לתני דשחרית ברישא!

תנא אקרא קאי, דכתיב: "בשכבך ובקומך" (דברים ו, ז),

והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן.

ואי בעית אימא, יליף מברייתו של עולם, דכתיב: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בראשית א, ה).

אי הכי, סיפא דקתני:

"בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,

ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה",

לתני דערבית ברישא?

תנא פתח בערבית, והדר תני בשחרית:

...עד דקאי בשחרית, פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.

אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן.

מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה – משעת צאת הכוכבים!

לתני משעת צאת הכוכבים?

מילתא אגב אורחיה קמשמע לן; כהנים אימת קא אכלי בתרומה? משעת צאת הכוכבים.

והא קמשמע לן, דכפרה לא מעכבא,

כדתניא:

"ובא השמש וטהר" (ויקרא כב, ז);

ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה, ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.

וממאי דהאי "ובא השמש" – ביאת השמש, והאי "וטהר" – טהר יומא?

‏הערה א: צ"ל דערבית (הב"ח).