ביאור:אש קדחה באף ה'

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



[כתב: אראל סגל; סייעו: איתמר מירון, רועי מעודה]

בספר ירמיהו ישנם שני קטעים דומים:

ירמיהו יז ג - יז4

ירמיהו טו יג - טו14

""

" "חטאת יהודה, כתובה בעט ברזל -- בציפורן שמיר: חרושה על לוח ליבם, ולקרנות מזבחותיכם. כזכור בניהם מזבחותם, ואשריהם על עץ רענן, על גבעות הגבוהות." "

" "אוי לי אימי – כי ילדתיני איש ריב ואיש מדון, לכל הארץ; לא נשיתי ולא נשו בי, כולו מקללווני! אמר ה': 'אם לא שיריתיך לטוב; אם לא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האויב. הירוע ברזל ברזל מצפון, ונחושת?... אתה ידעת ה', זוכרני ופוקדני והינקם לי מרודפיי... דע שאתי עליך חרפה..." "

" "הררי בשדה:" "

" "" "

1

" "חילך כל אוצרותיך לבז אתן;..." "

" "חילך ואוצרותיך לבז אתן, לא במחיר;..." "

2

" "במותיך בחטאת בכל גבוליך." "

" "ובכל חטאותיך, ובכל גבוליך." "

1

" "ושמטת, ובך מנחלתך אשר נתתי לך," "

" "" "

1

" "והעבדתיך את אויביך בארץ אשר לא ידעת:" "

" "והעברתי את אויביך בארץ לא ידעת," "

3

" "כי אש קדחתם באפי, עד עולם תוקד." "

" "כי אש קדחה באפי, עליכם תוקד." "

4

למרות הדמיון, כל אחד מהקטעים עוסק בנושא שונה:

  • בפרק טו מדבר ה' אל רודפיו של ירמיהו (ראו שני סוגים של אויבים לירמיהו ), אחרי שירמיהו מתלונן על לידתו ועל כך שכולם מקללים אותו ע"פ רש"י (וגם ע"פ חלק מחברי חוג נח"ת בת"א) – בהתחלה ה' מדבר אל ירמיהו (הפסוקים שכתובים בטבלה בשורה העליונה) ואח"כ ה' מדבר אל אויביו ("חילך ואוצרותיך לבז אתן...") .
  • בפרק יז מדבר ה' אל ישראל, שאינם מסוגלים להתנתק מהמזבחות שהם בנו לעבודה-זרה.

מהבדל זה נובעים ההבדלים האחרים בין הקטעים:

1. תיאורים גיאוגרפיים:

  • בפרק טו אין חשיבות לתיאורים גיאוגרפיים, לכן הביטוי "הררי בשדה" לא נזכר;
  • פרק יז מדבר על עבודה-זרה, שעובדים " " "על גבעות הגבוהות" " ". לכן נזכרים בו ביטויים שקשורים למקומות גבוהים ולשדות: " " "הררי בשדה" " ", " " "במותיך" " ", " " "מנחלתך אשר נתתי לך" " ".

2. עלבונות:

  • בפרק טו הפורענות באה כגמול על הקללות והעלבונות שמעליבים את הנביא, ולכן יש בה יסוד של עלבון – " " "לא במחיר" " ": אף אחד לא ירצה לקנות את האוצרות שלכם.
  • ביטוי זה - "לא במחיר" - אינו מופיע בפרק יז.

3. רדיפה לעומת עבודה:

  • בפרק טו הפורענות באה כגמול לרודפיו של ירמיהו, ולכן מדובר בה על רדיפה – "והעברתי את אויביך בארץ לא ידעת": אויביך ירדפו אחריך גם אם תברח לארצות שאתה לא מכיר (כמו שקרה בסוף – בני ישראל ברחו למצרים ונבוכדנאצר רדף אחריהם לשם; ראו מלבי"ם).
  • פרק יז הפורענות באה כגמול על עבודה זרה, ולכן מדובר בה על עבודה – "והעבדתיך את אויביך בארץ אשר לא ידעת".

4. חומרת העונש:

  • כאמור במאמר שני סוגים של אויבים לירמיהו , האנשים שלועגים לירמיהו (בניגוד לאנשים שרוצים להרוג אותו) לא ראויים לעונש כבד במיוחד, ולכן הפורענות שמובטחת להם (בפרק טו) היא קלה יחסית – האש לא תוקד בהם 'עד עולם'.
  • עבודה זרה היא החטא החמור ביותר, ולכן בפרק יז נאמר שהאש תוקד "עד עולם".

מקורותעריכה

על-פי מאמר של ע"פ איתמר, רועי מ' שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים ירמיהו ביטויים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/ej