ביאור:אפלטון והתנ"ך: חסידות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תהלים טז י: "כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת".

בדיאלוג של אפלטון "אותיפרון" הוא מנסה לענות על השאלה - מהי חסידות? תחילה אותיפרון אומר שזוהי תביעה למשפט מתי שצריך, שהרי הוא בדרכו לתבוע את אביו על רצח אדם זר, אך סוקרטאס עונה לו שבודאי זה אינו רק זה. אם כך - אהוב לאלים, אך הרי הם נלחמים זה בזה, לפחות אצל היוונים - וכאן נעוץ הבדל גדול בינם ובין התנ"ך. אם כך - מה שכולם מסכימים לו לפחות, אך האלים אוהבים את החסידות בגלל שהיא חסידות וכך אנו חוזרים לשאלה - ובכן, מהי? סוקרטאס בעצמו מציע - צדק, אך הוא רק חלק החסידות. אם כך - טיפול באלים, או שירות לאלים, שזה מתן להם וקבלה מהם, אך הרי אנו רק מקבלים מהם, וכלומר - זה שוב חוזר במעליות לטענה שזה מה שאהוב לאלים, שכבר דחינו. וכך אנו נשארים, כרגיל, עם כלום (אותיפרון ממהר למשפט ואין לו זמן להמשיך ולהתדיין).

גם בתנ"ך החסידות מופיעה - ואני יוצא מתוך הנחה שהמושג הזה מתורגם כהלכה - כמו בפסוק המצוטט למעלה. ומה הדרסה העבריל לפחות יכולה לסייע לנו? ובכן, ראשית, מצויין "חסידך", כלומר - חסיד הוא של מישהו, הולך בעקבותיו ומנסה לחקותו - כך נהוג לפרש את המושג היום, או - עובד אותו בקרבנות ובמנחות. שנית - זה נגזר מהמילה 'חסד' ומעניין מספיק שלפי גזרת המילה המשמעות של 'חסיד' צריכה להיות - מי שעשוי להיעשות לו חסד, או מי שיש לו חסד, כך נראה לי, והוא - מעם האל, כנראה, זאת אף-על-פי שברגיל הכוונה היא מי שעושה חסד בעצמו. אם כך, זה קרוב למדי לאותה הגדרה עצמה אותה סוקרטאס דוחה.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-04-19.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2616_3