ביאור:אפלטון והתנ"ך: הקדמונים; מהו היפה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בדיאלוג של אפלטון "היפיאס" הוא אומר, כי ראשוני הסופיסטים נמנעו מלעסוק בענייני המדינה, ומתברר שהם גרועים מאלו בני זמננו, האומנות התקדמה. אף-על-פי-כן נוהגים בהם כבוד רב. היפיאס טוען "שהמועיל יותר הריהו חוקי יותר" (כל כתבי אפלטון, כרך ה', עמ' 176). וכן - הספרטאים מקשיבים רק להרצאות "על תולדות הגיבורים ובני האדם, ועל ייסוד הערים" (שם, עמ' 177), לקדמוניות למיניהם. מכאן לנושא המרכזי בספר – מהו היפה, או מהו היופי עצמו? היפיאס אומר – "בתולה יפה – יופי הוא" (שם, עמ' 180). ונענה – אבל כן גם סוסה יפה. אף כי לפי הרקליטוס – "יפה הקופים אינו אלא מכוער – כנגד המין האנושי" (שם, עמ' 182). והיפיאס אומר – "נודה שמה שנאות לכל דבר ודבר, עושה את הדבר הזה ליפה" (שם, עמ' 184). על כך יענה השואל, כי כל דבר בעיניי אחדים יפה ובעיניי אחרים לא. והנאות שונה מהיפה. אבל – "היפה גורמו של הטוב" (שם, עמ' 193), אף כי גם – "היפה איננו הטוב, והטוב איננו יפה" (שם, עמ' 194). ואולי – "היפה הוא מה שמהנה מכוחן של שמיעה וראייה" (שם, עמ' 195). אך יש הנאות שאינן יפות. ועל-כן היפה הוא 'הנאה מועילה'. ולסיכום – "קשה הוא היפה" (שם, עמ' 205).

בקשר לפתיחת הדיאלוג, נאמר בתנ"ך: קהלת ז י: "אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה", ולדעתי אפשר להבין את הפסוק במובן הפרטי הצר או הכללי הרחב, לאדם או לעולם. מנגד אמרת חכמים היא – 'אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם; ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים' (שבת קי"ב ע"ב, ירושלמי שקלים פ"ה ה"א, ב"ר ס' י').

בקשר לדיון על היפה, באופן כללי יותר, ראה מאמר נפרד:

http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t2831_2.html

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3107_2