ביאור:אפילו דקה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בכמה מקומות בספר ירמיהו, נראה שהנביא ירמיהו מחפש תקוה. כך גם בפרק ח, פסוקים 4-7:
- פסוקים 4-5: "ואמרת אליהם: כה אמר ה': היפלו ולא יקומו? אם ישוב ולא ישוב? מדוע שובבה העם הזה, ירושלים, משובה ניצחת, החזיקו בתרמית, מאנו לשוב?": אף אחד לא מושלם, זה טבעי שאדם - ואפילו עם שלם - נופל ונכשל מדי-פעם בעבירות. כמו שאדם נופל בעניינים חומריים, כך הוא עלול גם ליפול בעניינים מוסריים. אבל - בעניינים חומריים, כאשר אדם נופל, הוא תמיד משתדל לקום, וכאשר הוא עושה שטויות ("ישוב" מלשון שובבות) - הוא בסופו של דבר מגלה את הטעות וחוזר ("ישוב" מלשון חזרה). על כך שואל הנביא, בלשון תמיהה: "היפלו ולא יקומו? אם ישוב ולא ישוב?": האם ייתכן שאנשים יפלו ולא ינסו לקום? או שיעשו שטויות ולא ינסו לחזור בהם? אף אחד לא מתנהג כך בענייניו החומריים, אז מדוע הם מתנהגים כך בתחומים המוסריים? "מדוע שובבה העם הזה, ירושלים, משובה ניצחת - החזיקו בתרמית, מאנו לשוב?"
- פסוק ו: "הקשבתי ואשמע, לוא כן ידברו; אין איש ניחם על רעתו לאמור 'מה עשיתי?'; כולו שב במרוצתם, כסוס שוטף במלחמה.": הנביא מקשיב לשיחתם של בני ישראל, מנסה למצוא רמזים לכך שהם מתחרטים על מעשיהם, או לפחות חושבים פעמיים, אבל - לא! אף אחד לא מתחרט, אף אחד לא חושב פעמיים, כולם רצים קדימה באותה דרך, כמו סוס-מלחמה שרץ קדימה לקראת האויב, ואינו מעלה בדעתו לחזור אחורה.
- פסוק ז: "גם חסידה בשמיים ידעה מועדיה, ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה, ועמי לא ידעו את משפט ה'": גם ציפורים, שעוזבות את הארץ, חוזרות אליה לפחות לתקופה מסויימת. הלוואי שבני ישראל היו מתנהגים לפחות כמו הציפורים - הלוואי שהיו חוזרים אל ה' לפחות לתקופה קצרה, לפחות פעם בשנה... אבל לא, "ועמי לא ידעו את משפט ה'" ( פירוט ).
מכאן אנחנו רואים עד כמה חשוב לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר כלשהו אל ה', אפילו רק פעם בשנה, אפילו לעתים רחוקות - העיקר שיהיה קשר, שיהיה משהו שיגרום לו מדי פעם להסתכל לכיוון השני, שלא יתרחק מה' במרוצה "כסוס שוטף במלחמה".
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-07-19.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-08-0407