ביאור:אלישע מפתיע
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מלכים ב ב א-ו: " "ויהי, בהעלות ה' את אליהו בסערה השמיים; וילך אליהו ואלישע מן הגלגל."
- "ויאמר אליהו אל אלישע: 'שב נא פה, כי ה' שלחני עד בית אל', ויאמר אלישע 'חי ה' וחי נפשך אם אעזבך!'; ויירדו בית אל."
- "וייצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע, ויאמרו אליו 'הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך?'; ויאמר 'גם אני ידעתי, החשו!'."
- "ויאמר לו אליהו 'אלישע שב נא פה, כי ה' שלחני יריחו', ויאמר 'חי ה' וחי נפשך אם אעזבך!'; ויבואו יריחו."
- "וייגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע, ויאמרו אליו 'הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך?'; ויאמר 'גם אני ידעתי, החשו!'."
- "ויאמר לו אליהו 'שב נא פה, כי ה' שלחני הירדנה', ויאמר 'חי ה' וחי נפשך אם אעזבך!'; וילכו שניהם." "
בני הנביאים מזלזלים באלישע - הם חושבים שהוא לא יודע את מה שהם יודעים, ואומרים לו - בשני מקומות שונים - "הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך?".
עד עכשיו, אלישע היה בעיקר משרתו של אליהו; בעוד שבני הנביאים האחרים התאמנו בשיפור השמיעה הנבואית שלהם, ועסקו גם בפעילות ציבורית (ראו מלכים ב כ, כב) - אלישע היה צמוד לאליהו, ושירת אותו בנאמנות. ייתכן שגם אלישע התנבא, אך הוא לא התבלט בכך, ובני הנביאים התייחסו אליו כאל ילד קטן.
לא רק בני הנביאים - גם אליהו הנביא עצמו, למרות שידע שאלישע אמור להחליף אותו, התייחס אליו כאל משרת בלבד, ואמר לו - בשלושה מקומות שונים - "שב נא פה".
בהמשך, כשאליהו עלה בסערה השמיימה, הוא ביקש ממנו (פסוק ט): "ויהי נא פי שניים ברוחך אליי", כלומר - תן לי ירושה גדולה פי 2 מאשר לכל שאר בני הנביאים, מנה אותי ליורש הבכור שלך. אליהו, שכאמור ראה באלישע נער-משרת בלבד, חשב שהבקשה מוגזמת, ואמר "הקשית לשאול; אם תראה אותי לוקח מאיתך, יהי לך כן, ואם אין, לא יהיה".
אך אלישע הפתיע את כולם: קודם כל את אליהו (פסוקים 11-12): "...ויעל אליהו בסערה השמים; ואלישע רואה..." - אלישע ראה את הסתלקותו של אליהו וכך הוכיח שהוא ראוי להיות היורש הבכור;
ובהמשך את בני הנביאים - שראו אותו חוצה את הירדן בעזרת אדרת אליהו (פסוקים 14-15): "אף הוא ויכה את המים, ויחצו הנה והנה, ויעבור אלישע. ויראוהו בני הנביאים אשר ביריחו, מנגד, ויאמרו 'נחה רוח אליהו על אלישע'; ויבואו לקראתו, וישתחוו לו ארצה".
המסר העולה מסיפור זה מתומצת בפסוק אחד בספר משלי, (משלי כז יח): "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד"( פירוט ).
אלישע, ששירת את אדוניו בנאמנות כמו שומר היושב ליד עץ התאנה, זכה לבסוף לכבוד.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/mb-02