ביאור:אין הקדוש ברוך הוא פורע מאומה למטה, עד שמשפיל שריה מלמעלה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
"אין הקדוש ברוך הוא פורע מאומה למטה, עד שמשפיל שריה מלמעלה" (ר' חוניא על הדא דר' יצחק, שיר השירים רבה ח יג ) . כשה' רוצה להעניש עם, הוא מעניש קודם-כל את ה"שרים" של העם הזה בשמיים.
- (תהלים קמט ח): "לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל; לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּ יָהּ"( פירוט ).
מי הם שריה של האומה?
1. דברי ר' חוניא מזכירים את דברי ה' לפני יציאת מצרים, (שמות יב יב): "וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה'". כשה' הכה את מצרים, הוא הכה גם את האֵלִים שהם האמינו בהם - הראה להם שהאלים שלהם לא שווים כלום. בדומה לכך נאמר גם על עמים אחרים: בבל, (ישעיהו יד יב): "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם"; אדום, (ישעיהו לד ה): "כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט"; וכל האומות, (ישעיהו כד כא): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה". העמים הללו האמינו בצבא השמיים ובכוכבים ומזלות; לכן, כשה' רצה להביא עליהם פורענות, הוא הראה להם את חולשתם של צבא השמים, למשל ע"י כוכב נופל או ליקוי מאורות. המטרה היתה להחליש את רוחם ואת אמונתם.
2. באופן כללי יותר, השרים מסמלים את האמונות והערכים המשותפים לאומה: " "בהסתכלות רגילה אנו מבינים כי אומה מתחילה מכך שיש אנשים החיים במקום מסוים ומדברים בשפה משותפת, והמנהגים המשותפים וההסטוריה המשותפת מלכדים אותם לכדי אומה. כיצד נעלמת אומה מן העולם? בספרי ההסטוריה מתוארים התהליכים השונים - בעיות מוסריות שהובילו להסתאבות ההנהגה, שהובילה לחולשת הצבא, ובקרב מסוים בגלל טעות כלשהי הפסידה אותה אומה ולאחר מכן נכבשה ועברה מן העולם."
"המדרש מלמד אותנו להסתכל אחרת על הדברים. אומה כוללת יותר מאשר אנשים. התהליכים מתחילים למעלה - ואחר כך מתבטאים בעולם הזה למטה. למעלה, בשמים, ישנם שרים - בחינות רוחניות שונות של תכונות שונות ועניינים שונים. שר זה מופיע בעולמנו בצורת אומה, ומה שמלכד את האומה זה אותו אידיאל, אותה תכונה שהיא צריכה להופיע בעולם. אותו שר הממונה על הופעתה של התכונה, מופיע בעולם בצורת אנשים שמתאגדים לעם אחד. ניתן למצוא בחז"ל זיהויים שונים לתפקידיהם של עמים שונים. יון, למשל, עניינם הוא היופי והאסתטיקה - "יפיותו של יפת יהא באהלי שם". אף אנו יכולים לזהות באומות שונות את התכונה, המחשבה או הערך שמופיע בעולם דרך האומה."
"כשהקב"ה בא ליפרע מאומה, אין הוא נפרע מן האנשים, אלא מהשר של האומה - מן האידיאל שהאומה מופיעה בעולם. כאשר נפגע אותו אידיאל, אותו חזון, משפיע הדבר על האומה למטה - "באין חזון יפרע עם". כשהחזון נפגע, יש לזה ביטוי גם בעולם שלנו - הדבק המלכד את האנשים נפגע, ומתעוררות בעיות שונות - מוסריות, חברתיות ועוד, וכך מתפוררת אומה, כמופיע בספרי ההסטוריה. אולם, ראשיתו של התהליך היא בפגיעה בשר, בתכונה שהאומה מופיעה בעולם" " (הרב יהושע וייצמן, דרכי לימוד מדרש, אתר ישיבת מעלות . ראו גם: הרב יגאל אריאל, "המבשר" על ישעיהו יג) .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-08-21.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/sr