ביאור:איך להצליח בחידון התנך בלי ללמוד את כל התנך בעל-פה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לחצו כאן לקריאת הגרסה המקורית (בקובץ "וורד")

רבים מהמתמודדים בחידון התנ"ך סבורים, שכדי להצליח בחידון צריך ללמוד את כל התנ"ך בעל-פה, ו\או שכדי להצליח בחידון מספיק ללמוד את כל התנ"ך בעל-פה. שתי הדעות הללו לא נכונות, כפי שניתן לראות פעמים רבות בחידונים .. לימוד בע"פ של קטעים מסויימים יכול, אמנם, לעזור (למשל לימוד פרקים שיריים בנביאים ראשונים או פרקים קשים בנביאים אחרונים), אך על רוב השאלות בחידון ניתן לענות גם בלי לימוד בעל-פה -- אם רק משתמשים בהגיון.

לדוגמא, הנה שתי שאלות:

" "אל תיראי כי בן ילדת" " " נאמר ל: "

" "אל תיראי כי גם זה לך בן" " " נאמר ל: "

" [התשובות לפי הסדר: אשת פינחס (כשנולד איכבוד, ש"א ד) ורחל (כשנולד בנימין, פרשת וישלח)] "

הפסוקים מאד דומים, ונראה שאי-אפשר להבדיל ביניהם ללא שינון. אך כשמעיינים בפסוקים רואים שיש הבדל ביניהם: בפסוק השני נאמר " "גם זה לך בן", " ובפסוק הראשון לא. אם חושבים על כך, ניתן להבין שהסיבה להבדל היא שלרחל כבר היה בן שנזכר קודם בתנ"ך (יוסף), ובנימין הוא בנה השני הנזכר בתנ"ך, ואילו איכבוד הוא הבן הראשון של כלת-פינחס שנזכר בתנ"ך. כך ניתן להבדיל בין הפסוקים ללא שינון כלל.

זוהי דוגמה פשוטה, אך היא אפיינית, כי ברוב השאלות בחידון יש "סימן" שיכול לכוון את הנבחנים לתשובה הנכונה - אם הם רק שמים לב אליו.

ועכשיו תרגילים למתמודדים: השלימו את הסימנים החסרים בטבלה הבאה (השאלה הראשונה כבר פתורה, כדוגמה)

הסימן	תשובה	שאלה
" המלאך יכול להבטיח שישוב, כי הוא לא מת, אבל אדם (אלישע) לא יכול להבטיח, כי ייתכן שימות. "	" המלאך (לאברהם) " " אלישע (לשונמית) "	" "שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן..." " " אמר: " " "כעת חיה את חובקת בן " " " אמר: "
" { רמז: ע' שמ"א ט 2} " " { רמז: בעברית מקראית, פועל בהווה מציין מצב } "	" שאול (שמ"א כח) " " יהושע (יהושע ז) " " גלית (שמ"א יז) " " דגון (שמ"א ה) "	" "ויפל מלא קומתו ארצה" " " נאמר על: " " "ויפל על פניו ארצה לפני ארון ה'" " " נאמר על " " : " " "ויפל על פניו ארצה" " " נאמר על: " " "נופל לפניו ארצה לפני ארון ה'" " " נאמר על: "
" { רמז: ע' ירמיהו יב טז " " } "	" מיכיהו בן ימלה " " בלעם "	" "חי ה', כי את אשר יאמר ה'.. אותו אדבר" " " אמר: " " "הדבר אשר ישים ה' בפי אותו.. לדבר" " " אמר: "
	" אחאב (מל"א כא) " " שאול (שמ"א כח) " " אליהו (מל"א יט) "	" "קום אכול לחם וייטב לבך" " " נאמר ל " " : " " "ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך" " " נאמר ל " " : " " "קום אכול כי רב ממך הדרך" " " נאמר ל " " : "
	" נער מצרי (שמ"א ל) " " הגבעונים (יהושע ט) " " שליח-יעקב (בר' לב) "	" "למי אתה ואי מזה אתה?" " " נשאל " " : " " "מי אתם ומאין תבואו?" " " נשאלו " " : " " "למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך?" " " נשאל: "
" { רמז: מי היה יותר צדיק? } "	" פרעה לאברם " " אבימלך לאברהם " " אבימלך ליצחק "	" "מה זאת עשית לי? למה לא הגדת.. כי אשתך היא?" " " "מה חטאתי לך כי הבאת עלי... חטאה גדולה" " " "כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם" "
"{{{1}}}"	" יואב (מ"א ב) " " שמעי (שם) "	" "ולא תורד שיבתו בשלום שאול" " " נאמר על " " : " " "והורדת את שיבתו בדם שאול" " " נאמר על " " : "
" יהושע היה מצביא, והיה צריך ללכת הרבה. לכן נאמרו לו ביטויים שקשורים להליכה (תלך, דרכיך), " " בעוד ששלמה היה מלך, ורוב הזמן ישב על כסאו. "	" יהושע (יהושע א) " " יהושע (יהושע א) " " שלמה (מ"א ב) "	" "למען תשכיל בכל אשר תלך" " " נאמר ל " " : " " "כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל" " " נאמר ל " " : " " "למען תשכיל את כל אשר תעשה" " " נאמר ל " " : "

כדי למצוא "סימנים" כאלה כמו שראינו, כדאי לעיין בפירושים שונים. למשל, בדוגמה הבאה:

" "ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה" " " נאמר על: "

" "וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה" " " נאמר על: "

" [התשובות (לפי הסדר): תמר כלת יהודה (בר' לח); רבקה (בר' כה).] "

שוב, קשה מאד להבדיל בין הפסוקים כי הם מאד דומים, אבל בכל-זאת יש הבדל ביניהם: אצל רבקה נכתבה המילה " "תומים" " בכתיב חסר, ואצל תמר: " "תאומים " " בכתיב מלא. לפי פירוש רש"י, הסיבה לכך היא שאצל תמר שני הילדים היו צדיקים. זהו מצב "מושלם", ולכן גם המילה כתובה בצורה "מושלמת". אצל רבקה, לעומת זאת, המצב הוא פחות מושלם, כי אחד הילדים היה רשע, ולכן המילה כתובה בכתיב חסר.

דוגמה נוספת היא השאלה שכבר ראיתם בתרגיל בסעיף הקודם: " "הדבר אשר ישים ה' בפי אותו.. לדבר": " לפי מדרש המובא בפירוש רש"י בפרשת בלק, הביטוי "הדבר אשר ישים ה' בפי" רומז, שה' כאילו שם "מתג" בפי בלעם, כמו ששמים בפה של חמור, כדי למשוך אותו לאן שרוצים (כלומר זהו ביטוי שבא לגנותו של בלעם: הוא לא באמת רצה לברך את ישראל, אבל לא היתה לו ברירה). מיכיהו בן ימלה הוא צדיק ולכן לא נאמר עליו דבר כזה.

והנה שוב מספר תרגילים:

הסימן	תשובה	שאלה
" { רמז: ע' בפירוש רד"ק בשמ"א י 1 ובשמ"א טז 1} "	" שאול " " יהוא " " דוד " " שלמה "	" "ויקח.. את פך השמן ויצק על ראשו" " " מי נמשח " " ? " " "ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו" " " מי נמשח? " " "ויקח את קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיו" " " מי נמשח " " ? " " "ויקח.. את קרן השמן מן האהל וימשח את.." " " מי נמשח? "
" { רמז: ע' בפירוש רש"ר הירש בפרשת בלק } "	" במות בעל, " " שדה צופים, " " ראש הפעור "	" "מי מנה עפר יעקב" " " אמר בלעם כשהיה ב " " : " " "לא הביט און ביעקב" " " אמר בלעם כשהיה ב " " : " " "מה טובו אהליך יעקב" " " אמר בלעם כשהיה ב " " : "
" { רמז: ע' בפירוש אברבנאל בפרשות וארא-בוא, על מכות מצרים " " } "	" דם " " ערוב " " ברד "	" "בזאת תדע כי אני ה'" " " נאמר לפני מכת " " : " " "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" " " נאמר לפני מכת " " : " " "למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ" " " נאמר לפני מכת: "
" { ע' פירוש מלבי"ם שם " " } "	" הפכו מטות לתנינים (שמ ז 11) " " הפכו מים לדם (שמ ז 22) "	" "ויקרא גם פרעה לחכמים.. ויעשו גם הם חרטומי מצרים.." " " מה עשו " " ? " " "ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם" " " מה עשו " " ? "
" { רמז: מה מיוחד ב"לילה ההוא"? } "	" פרשת המרגלים (במ' יד) " " פרשת יבש (שמ"א יא) " " פרשת צקלג (שמ"א ל) "	" "ותשא כל העדה... ויבכו העם בלילה ההוא" " " נאמר ב: " " "וישאו כל העם את קולם ויבכו" " " נאמר ב: " " וישא.. את קולם ויבכו עד אשר אין בהם כח לבכות" " " נאמר ב: "
" { רמז: ע' רשי שם } "	" גלית (שמ"א יז) "	" "ויפל על פניו ארצה" " " נאמר על " " : "
" { רמז: ע' בעיתון 'כפית של נח"ת' משנת ה'תשנ"ז " " } "	" מלחמת ברק (שופ' ד) " " מלחמת גדעון (שופ' ז) " " 10000 " " מלחמת יבש (ש"א יא) "	" באיזו מלחמה נאספו מישראל 10000 איש? " " באיזו מלחמה נאספו מישראל 32000 איש? " " כמה מתוך ה32000 היו אמיצים? " " באיזו מלחמה נאספו מישראל 330000 איש? "

הפרשנים המומלצים (לפי דעתי):

בתורה – רש"י ורש"ר הירש (פשט); כלי-יקר ובעל-הטורים (דרש).

בנביאים ראשונים – מלבי"ם.

בנביאים אחרונים – אברבנאל.

בכתובים – מלבי"ם.

לפעמים קשה למצוא סימנים הגיוניים כדי להבדיל בין פסוקים, ובמקרים כאלה ניתן להשתמש בסימנים מסוג אחר. למשל, בשאלה הבאה:

" "ויהי כי זקן... ותכהין עיניו מראות" " " נאמר על: "

" "ועיני... כבדו מזוקן, לא יוכל לראות" " " נאמר על: "

" "ועיניו החלו כהות, לא יוכל לראות" " " נאמר על: "

" "ועיניו קמה ולא יכול לראות" " " נאמר על: "

" "ו... לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו" " " נאמר על: "

" [התשובות, לפי הסדר: יצחק (בר' כז), יעקב (בר' מ?), עלי (ש"א ג), עלי (ש"א ד), אחיה (מ"א יד)] "

איך אפשר להבדיל בין 5 הפסוקים הדומים האלה באופן הגיוני?

אני לא מכיר סימן הגיוני, אבל אם נסדר את המילים שקשורות לעיוורון בסדר כרונולוגי:

יצחק יעקב עלי עלי אחיה

" ותכהין כבדו כהות קמה קמו "

נראה שהן גם מסודרות בסדר אלפביתי-מילוני!

באופן זה קל יחסית להתאים בין הפסוק לאדם שהוא נאמר עליו.

סימנים מסוג זה נקראים "סימנים טכניים". הם פחות טובים מהסימנים ההגיוניים, אך לפעמים הם מועילים. סימנים טכניים לא חייבים להיות מבוססים דווקא על סדר אלפביתי בין מילים, אלא על כל תופעה מעניינת בפסוקים, כמו שתראו בתרגילים:

הסימן	תשובה	שאלה
" { רמז: מה המטרה של כל תקיעה? מלחמה או שלום? } "	" יואב (שמ"ב ב) " " יואב (שמ"ב יח) " " יואב (שמ"ב כ) " " שאול (שמ"א יג) " " גדעון (שופ' ז) " " יריחו (יהושע ו) "	" "ויתקע.. בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו.." " " נאמר על: " " "ויתקע.. בשופר וישב העם מרדוף אחרי.." " " נאמר על: " " "ויתקע בשופר ויפוצו מעל העיר איש לאהליו" " " נאמר על: " " "ו.. תקע בשופר לאמור ישמעו העברים " " " נאמר על: " " "ותקעתי בשופר אני וכל אשר אתי" " " נאמר על: " " "ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו" " " נאמר במלחמת: "
" { רמז: ע' בקוהלת ה 2 בסוף הפסוק. מיהו הכסיל? } "	" גדעון (שופ' ז) " " אבימלך (שופ' ט) "	" "ממני תראו וכן תעשו" " " אמר " " : " " "מה ראיתם עשיתי - מהרו עשו כמוני" " " אמר " " : "
	" ירבעם (מ"א יב) " " שבע (ש"ב כ) "	" "מה לנו חלק בדוד... לאהליך ישראל" " " אמר " " : " " "אין לנו חלק בדוד... איש לאהליו ישראל" " " אמר " " : "
	" סבכי (ש"ב כא) " " אבישי (שם) " " יונתן (שם) "	" מי הכה את סף (מילידי הרפה)? " " מי הכה את ישבי (מילידי הרפה)? " " מי הכה את איש מדון (מילידי הרפה)? "
	" אדוניה (מ"א א) " " יונתן בן אביתר " " דוד (ש"ב יח) " " אחימעץ בן צדוק "	" "איש חיל אתה וטוב תבשר" " " אמר: " " למי אמר? " " "איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא" " " אמר: " " על מי אמר? "
	" { ע' בשמ"א ה } "	" באיזה ערים, מערי פלשתים, היה ארון ה' לאחר שנשבה משילה, ובאיזה סדר? "
" { רמז: השתמשו בסימן הקודם ובתוכן הפרשה } "	" אשדוד (שם) "	" "כי קשתה ידו עלינו ועל דגון א-להינו " " " אמרו אנשי: "

הסוג הבא של סימנים נקרא "סימנים סגנוניים". סימנים אלה טובים במיוחד לזיהוי פסוקים משירים ומנביאים אחרונים, שעבורם קשה יחסית למצוא סימנים הגיוניים.

לדוגמה, איך מבדילים בין פסוק משירת יונה (יונה ב) לבין פסוק משירת דוד (שמ"ב כב)? אפשרות אחת היא לפי הקצב: בשירת יונה הקצב הוא בערך מחומש, כלומר בכל צלע יש 5 או 6 מילים, למשל:

" קראתי מצרה לי אל ה' ויענני -- מבטן שאול שועתי שמעת קולי; "

" ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסובבני -- כל משבריך וגליך עלי עברו:... "

לעומת זאת, בשירת דוד הקצב הרבה יותר מהיר, בערך משולש (3 או 4 מילים בצלע), למשל:

" בצר לי אקרא ה' -- ואל א-להי אקרא -- וישמע מהיכלו קולי -- ושועתי באזניו; "

" ויתגעש ותרעש הארץ -- מוסדי השמים ירגזו -- ויתגעשו כי חרה לו;... "

גם בנביאים אחרונים ניתן לשים לב להבדלי סגנון, למשל:הנבואות של ישעיהו הרבה יותר קצביות ו"שיריות" (משפטים קצרים), ובנבואות של ירמיהו המשפטים יותר ארוכים ו"סיפוריים". בנוסף לכך, לכל נביא יש ביטויים מיוחדים לו [למשל: עד כמה שידוע לי, ירמיהו הוא הנביא היחיד שמאשים את ישראל ש "לא שמעו בקול ה'"; הנביאים האחרים מדברים על אותו נושא, אבל משתמשים בביטויים קצת שונים].

סימנים מהסוג הזה טובים מאד למי שקולט אותם, אך הבעיה היא, שקשה להגדיר אותם במדוייק, והם יותר מתבססים על "חוש".

אולם מי שרוצה יכול לשפר את ה"חוש" שלו לקצב, אם ישתדל ללמוד את השירים בנפרד, כלומר - לא ללמוד שני שירים באותו יום.

חלוקה מומלצת של הזמן ללימוד נביאים אחרונים היא, למשל, ללמוד במשך שבועיים ישעיהו ואז במשך שבועיים ירמיהו. באופן זה מצליחים לקלוט את הסגנון האופייני לכל נביא, ואפשר להבדיל ביניהם ב"חוש".

כמוכן, מי שיש לו זמן יכול ללמוד בעל-פה כמה שירים וכמה קטעים מכל נביא, וזה גם-כן עוזר.

ומי שיש לו חוש מוסיקלי – יכול לנסות לחבר מנגינות לקטעים האלה, או להתאים להן מנגינות קיימות, וזה גם יעזור לזכור אותם וגם ישפר את מצב הרוח...

מי שיש לו זיכרון חזותי טוב, יכול לצייר פסוקים או קטעים 'ציוריים', וזה יכול לעזור לזכור אותם. הקטעים המתאימים לכך במיוחד הם החזונות של זכריה. אבל יש 'פסוקים ציוריים' בכל התנ"ך.

לפעמים אף אחד מהסימנים שתוארו למעלה לא מועיל, ובמקרים כאלה - אסור להתייאש - צריך רק להפעיל את הדמיון. בכל מקום ניתן להמציא סימנים לא-הגיוניים ואף דמיוניים, שיעזרו לזכור את הפרטים. למשל, הנה דוגמא לשאלה:

" "הוא עורר חרבו על שמונה-מאות חלל בפעם אחת" " " נאמר על: "

" "הוא הכה בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב" " " נאמר על: "

" "ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים...ויתיצב בתוכה ויצילה" " " נאמר על: "

" [והתשובות:עדינו העצני, אלעזר בן דודו בן אחוחי, ושמה בן אגא הררי; כולם בשמ"ב כג] "

השאלות האלה קשות, כי כל האנשים האלה נזכרים באותו פרק (גיבורי דוד), וקשה להתאים בין הגיבור למעשה-הגבורה שלו.

בתור דוגמה ל"סימן דמיוני", נראה איך אפשר לזכור ש " אלעזר בן דודו בן אחוחי " הוא האיש ש " "יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב". "

ראשית, נשים לב לכך שהשם "אחוחי" מזכיר צעקת-כאב ("אחח! """ ). הגיוני מאד, שמי שידו נדבקת לחרב יצעק צעקה מעין זו. ובכן, נדמיין לנו את הגיבור צועק: "אחח! נדבקה לי היד לחרב!". לאחר מכן, הוא מחליט שיותר לא ישתמש בנשק המיושן הזה, ומעתה והלאה ישתמש רק באקדח לייזר "." אך מכיוון שאין לו אקדח לייזר, הוא צריך לשאול את אקדח הלייזר של דודו. ניתן לכתוב משפט לסיכום העניין:

" "אחח" ! נדבקה לי היד לחרב! בפעם הבאה אני אבקש מ "דודי" את אקדח ה "לייזר" שלו!"

באופן זה קל לזכור, שהאדם שידו נדבקה לחרב הוא "אלעזר" בן "דודו" בן "אחוחי" .

ואיך זוכרים ש " שמה בן אגא הררי " הוא האיש שהציל " חלקת עדשים "  ?

ובכן, הסתכלו סביבכם, וראו אם יש כאן (לידכם) עדשים. רוב הסיכויים שאין כאן עדשים. אם כך, איפה יש עדשים? לא כאן אלא "שמה" ! כך זוכרים ששמה הציל חלקת עדשים.

כתרגיל, נסו למצוא עוד סימנים דמיוניים שיעזרו לכם לזכור את גיבורי דוד. ככל שהסימן יותר מוזר ולא-הגיוני - יהיה לכם יותר קל לזכור אותו.

אחרי שמוצאים סימנים דמיוניים, אפשר גם לצייר אותם (ע' בסעיף הקודם) וזה עוזר לזכור את הסימנים.

והנה, לסיום, עוד כמה תרגילים:

הסימן	תשובה	שאלה
" { רמז: לפי "קדמה טכנולוגית" } "	" אבשלום (שמ"ב טז) " " אדוניה (מל"א א) "	" "ויעש לו.. מרכבה וסוסים ו50 איש" " " נאמר על " " : " " "ויעש לו רכב ופרשים ו50 איש" " " נאמר על " " : "
	" בן אבינדב (מ"א ד) " " נפת דאר " " בן אחימעץ " " נפתלי "	" "טפת בת שלמה היתה לו לאישה" " " נאמר על: " " באיזה איזור בארץ היה ניצב? " " "בשמת בת שלמה היתה לו לאישה" " " נאמר על: " " באיזה איזור בארץ היה ניצב? "
" הדרכה (חלקית): אילו שבטים לא נזכרים בפרק ומדוע? אילו שבטים נמצאים בדרום ואילו בצפון? נסו למצוא סימנים הגיוניים לכמה שיותר שבטים, וסימנים דמיוניים לשאר השבטים. "		" נסו למצוא סימנים (מכל סוג שהוא) שיעזרו לכם לזכור את הערים שלא נכבשו בשופטים א, ואיזה שבט לא כבש כל אחת מהן. "
" כנ"ל... "		" אתגר (קשה!): מצאו סימנים דמיוניים כדי לזכור את כל האתרים בירושלים שנזכרים בנחמיה ג, ומי בנה כל אחד מהם! "

סיום

הסימנים שהובאו כאן הם, כמובן, רק דוגמאות. הם נועדו לעורר את השכל שלכם ואת הדמיון שלכם, ובעיקר - להראות לכם שהצלחה בחידון התנ"ך לא נובעת רק משינון, אלא גם ובעיקר ממחשבה. זכרו את הסיסמה:

חשוב בטרם תכתוב!

אני מאחל לכם הצלחה רבה בחידון ובחיים!

---

הגיהו: אלחנן, גרדול

תגובות

ואוו איזה יפה! רעיון מקסים! נהדר! לא יודעת אם אלמד חידון אבל מאוד התלהבתי מהרעיון ומהביצוע!. מה שכן זה יעזור אם ארצה (יעזור מאוד...) נ.ב מי בנה את האתר? חתן תנך לשעבר או מה?

-- RUT KALIMI, 2017-06-19 05:00:29

כותב המאמר - אראל סגל יסד ובנה את האתר, ולמיטב זכרוני הוא היה סגן חתן התנך..

-- אביתר כהן, 2017-06-20 03:58:16

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בערכת הכנה לחידון התנך וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-11-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/limud/simnim