ביאור:איברי גוף ותכונות אופי בברכת יעקב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת ויחי - בראשית מט', ברכות יעקב.

נאמר, כי המעבר מיעקב לישראל, באותיותיו כמוהו כמעבר מעקבי לראשי, כך שאנו מקבלים קומת אדם. ואמנם, כך אנו מוצאים גם אצל יוצאי ירכו:

ראובן - "יתר עז ויתר שאת" - שרירים.

שמעון ולוי - "בסודם אל תבוא נפשי" - הנפש.

יהודה - "ומחוקק מבין רגליו" - רגליים ומפשעה, "חכלילי עיניים מיין ולבן שניים מחלב" - עיניים ושיניים.

זבולון - "וירכתו על צידון" - ירכתיים.

יששכר - "חמור גרם" - עצמות.

דן - "הנושך עקבי סוס" - עקבים.

גד - "והוא יגוד עקב" - עקב שני.

אשר - "שמנה לחמו" - שומנים.

נפתלי - "הנותן אמרי שפר" - פה.

יוסף - "עלי עין" - עין שניה, "ויפוזו זרועי ידיו" - זרועות, "ברכות שדים ורחם" (ואולי גם - "תהום רובצת תחת") - כפשוטו, "לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו" - ראש.

בנימין - "זאב יטרף" - פה, מבחינת האכילה ולא מבחינת הדיבור, שכבר הוזכרה.

זאת מלבד התכונות הנפשיות המוזכרות כאן:

ראובן - "פחז כמים" - פזיזות.

שמעון ולוי - "כלי חמס מכרתיהם" - כעס.

יהודה - "אתה יודוך אחיך" - הודיה.

זבולון - "לחוף ימים ישכון" - עבודה (על אף שישיבה על החוף מפורשת היום דוקא כמנוחה).

יששכר - "וירא מנוחה כי טוב" - מנוחה (על אף ש'חמור גרם' מפורש היום כמי שעובד קשה, והנה שכלו המשמעויות, כיעקב המשכל ידיו בברכתו).

דן - "ידין עמו" - שפיטה, ו - "כנחש" - ערמומיות.

גד - "גדוד יגודנו" - הסתגרות, הקפת עצמך בחומה, או להפך - התגודדות.

אשר - "והוא יתן מעדני מלך" - פינוק.

נפתלי - "איילה שלוחה" - השתלחות נטולת רסן, או - שליחות.

יוסף - "וימררוהו ורבו וישטמוהו" - שנאה, ו - עד תאות גבעות עולם" - תאוה.

בנימין - "בבוקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" - סדר יום.

שבת שלום.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0149_1