פתיחת התפריט הראשי

ביאור:אחדות דעים - בראי הפסיכולוגיה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בדרך כלל טוב שיש יועצים רבים: 

משלי יא יד: "באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ"  

משלי טו כב: "הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום"  

משלי כד ו: "כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ"

ואולם, אם כולם אומרים את אותו הדבר אין בכך הרבה תועלת. כך ניתן ללמוד מנבואתם של נביאי השקר הרבים לאחאב לפני הקרב:

מלכים א פרק כב, פסוק יג:

"וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר-הָלַךְ לִקְרֹא מִיכָיְהוּ, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר, הִנֵּה-נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה-אֶחָד טוֹב, אֶל-הַמֶּלֶךְ; יְהִי-נָא דבריך (דְבָרְךָ), כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם--וְדִבַּרְתָּ טּוֹב".

מעבר להיות נבואתם נבואת שקר, ניתן ללמוד על מכשלתם מעצם העובדה שדיברו "פה אחד" (והרי "אין שני נביאים – נביאי אמת – מתנבאים בלשון אחת"). והדבר נתמך בפסיכולוגיה:

בספר "פסיכולוגיה חברתית" של האוניברסיטה הפתוחה, כרך ד', עמ' 73, כתוב:

"ג'אניס טוען שלעתים שואפת הקבוצה לאחידות דעים ולהסכמה בין כל חבריה, גם במחיר של התעלמות מהעובדות ומהערכות מציאותיות. תהליך זה נקרא חשיבה קבוצתית. כשמתרחשת חשיבה קבוצתית, שואפת הקבוצה 'ליישר קו' ולהפגין אחידות והסכמה, ומוכנה לשם כך 'לעצום עיניים' ולא לראות את הדברים נכוחה. במצב זה, לא רק שהקבוצה איננה יצירתית יותר מהיחידים, אלא שאפשר אף לומר שהיא מדכאת את היצירתיות ומובילה לקיבעון מחשבתי".

עוד נכתב שם שבמקרה כזה, לא נכון יהיה לומר, כי קהלת ד ט: "טובים השנים מן האחד", אלא האחד הוא העדיף.

מעניין שלשון "פה אחד" נאמר גם על המלכים שנלחמו ביהושע:

יהושע ט ב: "ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד".

כך גם יש התאספות ו"סוד" במלחמת העמים בישראל המתוארת בתהילים פג:

"7 אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים.

8 גבל ועמון ועמלק פלשת עם-ישבי צור.

9 גם-אשור נלוה עמם היו זרוע לבני-לוט סלה".

ועוד מעניין, מנגד, מה שכותב רש"י על הפסוק:

שמות פרק יט, פסוק ב:

"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר".

רש"י: "ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא)".

נראה שיש הבדל בין אחדות ובין אחידות. כמו כן, נראה שיש הבדל בין החלטות אסטרטגיות ובין הווי-חיים.

לתשומת לב מקבלי ההחלטות...

עוד יש לציין, כי הביטוי "לב אחד" (שמורה על הסכמה פנימית ולא רק "מהשפה ולחוץ") – בניגוד ל"פה אחד" – מוזכר תמיד לחיוב:

ירמיהו לב לט: "ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם"

יחזקאל יא יט: "ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר"

דברי הימים א יב לט: "כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דויד"

דברי הימים ב ל יב: "גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר ה'"

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-12-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t09a22_1