ביאור:'הר החרמון' - דליה רביקוביץ'

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

דליה רביקוביץ חרזה את 'הוי אדון' עם 'הר החרמון' במצלול שמזכיר דנדון פעמון, והעניקה קונוטציה של אבל לשיר שבתחילה נשמע תמים ועליז:

"כמה יפה השלג בחרמון,

הוי אחי והוי אחות,

בראש החרמון קורא פעמון

לכל הרוחות!

כמה נעים הרוח במדבר

הוי אדון והוי הודו... "

מי שמכיר את המקור לציטוט יודע כבר עכשיו, שמדובר בקינה ושיר אבל:

"לכן כה אמר ה' אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה: לא יספדו לו: הוי אחי והוי אחות, לא יספדו לו 'הוי אדון והוי הודו'; קבורת חמור יקבר, סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים." (ירמיהו כב יח,19).

בהמשך השיר של רביקוביץ מתבררת האמת:

"כי לא יהיה להם יום

ולא יהיה להם ערב ולילה...

ובכל מקום שיצאה נשמתם

קבריהם מטפסים למרום."

התייחסויות לטקסט שמוכר רק לחלק מהקוראים, למשל על ידי שילוב מובאות מהתנ"ך, מאפשרות ליוצר לבטא מסרים וספקות שאולי אין אפשרות לומר בפה מלא.

מקורות

על-פי מאמר של שלומית אגוזי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-10-21.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/shlomit/12