בבא מציעא נ א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
שוה שש בחמש מי נתאנה מוכר יד מוכר על העליונה רצה אומר לו תן לי מקחי או תן לי מה שאוניתני איבעיא להו פחות משתות לרבנן אלאלתר הויא מחילה או בכדי שיראה לתגר או לקרובו ואם תמצי לומר בכדי שיראה לתגר או לקרובו מאי איכא בין שתות לפחות משתות איכא דאילו שתות ידו על העליונה רצה חוזר רצה קונה ומחזיר אונאה ואילו פחות משתות קנה ומחזיר אונאה מאי תא שמע חזרו לדברי חכמים סברוה פחות משליש לר' טרפון כפחות משתות לרבנן דמי אי אמרת בשלמא פחות משתות לרבנן בכדי שיראה לתגר או לקרובו ולרבי טרפון כל היום משום הכי חזרו אלא אי אמרת פחות משתות לרבנן לאלתר הויא מחילה
רש"י
עריכהשוה שש בחמש - שתות מקח שוה חמש בשש שתות מעות:
לאלתר הויא מחילה - אפי' יחזור לאלתר:
ואם תמצא לומר בכדי שיראה לתגר או לקרובו מאי איכא כו' - ואם באת לומר דודאי פשיטא דלאלתר הויא מחילה דאי בכדי שיראה מאי איכא בין שתות כו':
איכא דאילו שתות - קתני מתני' מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה חוזר בו:
ואילו פחות משתות - אם חזר בתוך כדי שיראה לתגר או לקרובו קנה ומחזיר לו אונאה:
חזרו לדברי חכמים - גבי תגרי לוד במתני':
סברוה - רבנן דבי מדרשא דבעו למיפשט מינה בעיין:
פחות משליש לרבי טרפון - לאו אונאה היא אלא כפחות משתות לרבנן:
אי אמרת בשלמא - מחילה דרבנן בכדי שיראה הוא כי אמר להו ר' טרפון במחילה דידיה כל היום דהיינו מפרוטה ועד שליש:
משום הכי חזרו - מעיקרא שמחו דשתות ויתר על שתות עד שליש לרבנן הויא חזרה בתוך כדי שיראה ואם רצה לחזור מן המקח חוזר וחשיב ליה איהו מחילה וקנה ומחזיר אונאה וכי אמר להו כל היום מפסיד להו טובא דפחות משתות או שתות דלרבנן בכדי שיראה משוי ליה איהו כל היום וצריכין להחזיר אונאה ואי משום דלרבנן הויא שתות ויתר על שתות חזרה ולדידיה קנה ומחזיר אונאה נוח להם שתהא חזרה בתוך כדי שיראה ואם לא בא בכדי שיראה הויא מחילה מקנה ומחזיר אונאה והיה לו שהות כל היום:
תוספות
עריכהאי אמרת בשלמא פחות משתות לרבנן בכדי שיראה כו'. מעיקרא שמחו בר' טרפון משום דשתות לרבנן ידו על העליונה ויתר משתות נמי יכול לחזור בו בכדי שיראה ולר' טרפון כל פחות משליש קנה בע"כ ותגרי לוד לא היו חפצים שיתבטל המקח וכ"ש אי בטול מקח לרבנן לעולם חוזר דניחא להו טפי בר' טרפון דלאחר כדי שיראה הוי לדידיה מחילה וכי אמר להו כל היום חזרו דניחא להו בדרבנן דאמרי בפחות משתות ושתות ויתר על שתות הוי מחילה לאחר כדי שיראה ולר' טרפון עד לאחר כל היום ואי משום דלרבנן הוי שתות ויתר על שתות חזרה בכדי שיראה ולרבי טרפון קנה בע"כ נוח להם שתהא חזרה בכדי שיראה ואם לא בא תוך כדי שיראה תהא מחילה ממה שקנה בע"כ ויחזיר לו אונאה כל היום ומיהו אי בטול מקח לרבנן לעולם חוזר לא חזרו אלא משום פחות משתות ושתות אע"ג דביתר משתות ניחא להו בר' טרפון דקנה בע"כ ולאחר כל היום הויא מחילה ולרבנן לעולם חוזר מ"מ ברווחא דפחות משתות ושתות ניחא להו טפי דבטול מקח לא שכיחא כולי האי ואפי' שכיחא יותר מרויחים בשתות ופחות משתות שהוא מחילה לאחר כדי שיראה ולר' טרפון עד לאחר כל היום ממה שמפסידין ביתר משתות דריוח מועט הוא בין קנה ומחזיר אונאה לחזרה והא דלאחר כל היום הוי לר' טרפון מחילה ולרבנן לעולם חוזר ליכא נפקותא נמי כל כך דרוב פעמים מי שחוזר חוזר בו ביום ומי שאינו חוזר בכל היום אינו חוזר לעולם אלא אי אמרת לאלתר הויא מחילה אמאי חזרו הא בדר' טרפון ניחא להו טפי דהא כל היום דר"ט בשליש הוא דקאמר ואע"ג דאי בטול מקח לרבנן בכדי שיראה ניחא להו בשליש ויתר משליש בדרבנן טפי דלרבנן לאחר שיראה הויא מחילה ולר"ט עד לאחר כל היום הא ודאי לא שכיח כלל ויזהרו מאונאת שליש ויהיה הכל מחילה לאלתר מי סברת כו' לא משתות ועד שליש פירוש ושתות בכלל כשתות עצמה לרבנן דמי ואין חולק על חכמים אלא דבטול מקח דידהו משוי ליה אונאה אי הכי דרבי טרפון אבטול מקח לחודיה פליג במאי שמחו מעיקרא תפשוט מדשמחו דלרבנן לעולם חוזר ולהכי שמחו דלר' טרפון הויא מחילה לאחר כדי שיראה ובשתות ופחות משתות הם שוים כי אמר להו כל היום חזרו דשתות הויא מחילה בכדי שיראה לרבנן ולר' טרפון לאחר כל היום גם ביתר משתות נמי ניחא להו בדרבנן דשניהם כחם שוה לחזור ולר' טרפון ידו על העליונה כדין שתות ואע"ג דלרבנן לעולם חוזר ולר' טרפון כל היום ותו לא ליכא נפקותא בין חזרה דכל היום ולעולם דאי ס"ד בכדי שיראה במאי שמחו הלא לכ"ע פחות משתות מחילה לאלתר ושתות ויתר משתות לכ"ע מחילה לאחר שיראה ואדרבה בדרבנן ניחא להו טפי דאמרי ביתר על שתות שניהם חוזרים מר' טרפון דאמר ידו על העליונה ומשני שמחו בשתות עצמה פירוש לא נאמר דשתות עצמה הויא אונאה לר' טרפון כמו לרבנן כדאמר עד השתא אלא משתות ואילך לרבי טרפון כשתות לרבנן אבל שתות עצמה לר' טרפון הויא כפחות משתות והויא מחילה לאלתר ולכך שמחו דלרבנן בכדי שיראה וגם ידו על העליונה וזה הריוח ניחא להו טפי מריוח דיתר על שתות דשניהם חוזרים לרבנן ולר' טרפון ידו על העליונה וכי אמר כל היום חזרו דריוח של יתר משתות דהויא מחילה בכדי שיראה ולר' טרפון אחר כל היום ניחא להו טפי מריוח דשתות עצמה דהוי מחילה לאלתר לר' טרפון לפי שהוא דבר מצומצם ולפי שיטה זו נראה דגרס. דאיבעיא להו דקאי אמסקנא דאוקימנא משתות עד שליש לר' טרפון כשתות עצמה לרבנן ושתות עצמה כפחות משתות וקא מבעיא ליה בטול מקח לעולם חוזר או בכדי שיראה ת"ש חזרו אי אמרת בשלמא בטול מקח בכדי שיראה להכי חזרו דמעיקרא שמחו משום שתות עצמה דהויא לר' טרפון מחילה לאלתר וכי אמר כל היום חזרו משום יותר משתות דהויא מחילה לרבנן לאחר כדי שיראה כדמפרש בשמחו משום שתות עצמה אלא אי אמרת בטול מקח לעולם חוזר אמאי חזרו הלא שתות לר' טרפון מחילה לאלתר וגם יותר משתות מחילה לאחר כל היום ולרבנן לעולם חוזר ורש"י פי' דכי אמר בטול מקח לעולם חוזר שתות עצמה הוי אונאה לר' טרפון כמו לרבנן ואפ"ה פריך אמאי חזרו כדפרש"י ודוחק דלעיל כי אמר דבטול מקח לרבנן לעולם חוזר הוה ניחא ליה חזרו לכן נראה כדפרישי' ומשני בטול מקח לא שכיח פירוש שתות עצמה דאמר לר' טרפון דהויא כפחות משתות שנויא דחיקא היא אלא שתות ויתר משתות כשתות עצמה לרבנן ולכך מעיקרא שמחו משום יתר משתות דלר' טרפון הויא מחילה לאלתר לאחר כדי שיראה ולרבנן לעולם חוזר וכי אמר כל היום חזרו משום שתות עצמה דלר' טרפון כל היום ולרבנן בכדי שיראה וביתר משתות נמי לרבנן שניהם חוזרים ולר' טרפון ידו על העליונה ואע"ג דלרבנן לעולם חוזר ולר' טרפון כל היום ותו לא בטול מקח לא שכיח ואפי' שכיח אין נפקותא בין חזרה דכל היום ולעולם כן נראה הסוגיא לפי שיטת רש"י וקשה דמעיקרא כי אמר מי סברת כו' הוי שתות לר' טרפון כמו לרבנן וכי אמר שמחו בשתות עצמה חוזר מסברתו וסובר דשתות לר' טרפון כפחות משתות וכן סוברת בעיא שניה ובמסקנא כי משני בטול מקח לא שכיח חוזר לסברתו הראשונה דשתות לר' טרפון כמו לרבנן והיה לו לגמרא לפרש מי סברת שתות לר' טרפון כמו לרבנן לא שתות כפחות משתות לכן נראה דמעיקרא נמי כי אמר מי סברת כו' הוי פירוש משתות עד שליש ולא שתות עצמה כשתות לרבנן אבל שתות הויא מחילה לאלתר ולא חשש הגמ' לפרש דכיון דמה שהוא בטול מקח לרבנן עד שליש הויא אונאה לר' טרפון סברא הוא דאין לו אונאה אלא דוקא במקום בטול מקח לרבנן ולא בשתות א"ה במאי שמחו תפשוט דבטול מקח לעולם חוזר ולהכי שמחו מעיקרא דשתות הויא מחילה לאלתר לר' טרפון ויתר משתות מחילה לאחר כדי שיראה ולרבנן שתות בכדי שיראה ויתר משתות לעולם חוזר וכי אמר כל היום חזרו דשתות עצמה דהויא מחילה לאלתר לר' טרפון דבר מצומצם הוא ולא שכיח ויתר משתות דלרבנן לעולם חוזר ולר' טרפון כל היום ותו לא אין נפקותא בין חזרה דכל היום ולעולם וניחא להו בדרבנן דאמרו ביתר על שתות שניהם כחם שוה לחזור מדר' טרפון דאמר ידו על העליונה דאי בטול מקח בכדי שיראה במאי שמחו הלא ביתר משתות ניחא להו בדרבנן טפי דאמרו שניהם חוזרים מדר' טרפון דאמר ידו על העליונה דבשתות עצמה שהוא דבר מצומצם אין ריוח כל כך במה שהוא מחילה לאלתר לר' טרפון ומשני שמחו בשתות עצמה דהויא מחילה לאלתר לר' טרפון ובהא ניחא להו טפי אע"ג דדבר מצומצם הוא מריוח דיתר על שתות דשניהם חוזרים לרבנן איבעיא להו בטול מקח לרבנן לעולם חוזר ת"ש חזרו לדברי חכמים והשתא סבר דפחות משליש לר' טרפון כפחות משתות לרבנן וסבר נמי דפחות משתות לרבנן ופחות משליש לר' טרפון בכדי שיראה ולא הויא מחילה לאלתר דהכי משמע ליה פשטא דמתני' טפי . ועוד אי משתות ועד שליש לר' טרפון הויא אונאה אתי שפיר שמחו וחזרו בין אי בטול מקח לרבנן לעולם חוזר בין בכדי שיראה כדאמר לעיל ומשום קושיא זו דחק לפרש בקונט' דמעיקרא דקאמר משתות ועד שליש לר' טרפון כו' ושתות בכלל דלפי זה לא פירשנו המשנה אלא את"ל בטול מקח בכדי שיראה אבל אם לעולם חוזר לפי זה לא דקדק אמאי חזרו ולהכי פשיט שפיר ממתניתין אי אמרת בשלמא בטול מקח בכדי שיראה להכי חזרו ומעיקרא שמחו דשתות ויתר משתות עד שליש קנה המקח לר' טרפון ולרבנן יכול לחזור בו וכי אמר כל היום חזרו דלר' טרפון עד שליש לא הויא מחילה עד לאחר כל היום ולרבנן עד לאחר כדי שיראה אלא אי
עין משפט ונר מצוה
עריכהסד א מיי' פי"ב מהל' מכירה הלכה ג', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ז סעיף ג' וסעיף ו:
ראשונים נוספים
איבעיא להו פחות משתות לרבנן לאלתר הויא מחילה או בכדי שיראה לתגר או לקרובו. ת"ש הורה ר' טרפון בלוד האונאה ח' כסף מכ"ד לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להם כל היום וחזרו לדברי חכמים ש"מ דפחות משתות לרבנן כדי שיראה לתגר או לקרובו וכן פחות משליש לר' טרפון כל היום וכיון ששמעו כל היום חזרו לדברי חכמים קס"ד דפחות משליש לר' טרפון כפחות משתות לרבנן ואין ביניהן חלוקה אלא שהן בכדי שיראה לתגר והוא אמר כל היום ולפיכך חזרו לדברי חכמים דאמרי כדי שיראה לתגר אלא אי אמרת לרבנן פחות משתות הויא מחילה לאלתר וכן לר' טרפון פחות משליש לאלתר הויא מחילה (אמרו) [אמאי] חזרו לרבנן בדר' טרפון טפי טפי ניחא להו.
איבעיא להו פחות משתות וכו'.: ואם תאמר והיכי בעי דלא כהלכתא דהא קיימא לן כרבא דאמר בסוף הסוגיא שתות קנה ומחזיר אונאה וכתב עלה רש"י ואין אחד מהם יכול לחזור בו ואי בכדי שיראה לתגר מאי איכא בין שתות לפחות משתות אלא מאי אית לך למימר דלאלתר הוי מחילה יש לתרץ דממה נפשך קא בעי אם תאמר דלאלתר הוי מחילה אם כן ידעי בודאי דהאי מתניתין דקתני מי שהוטל עליו ידו על העליונה לאו הלכתא היא ואם תמצא לומר הלכתא היא הא איכא בינייהו שפיר ואם כן איכא למימר דעד שיראה לתגר וכמסקנא דאית לן דרב וליכא האי בינייהו ידעינן ודאי דלאלתר הוי מחילה דאי לא תימא הכי מאי איכא וכו' מורנו הרב נר"ו.
וזה לשון תלמיד הר"פ והרא"ש: איבעיא להו פחות משתות לאלתר הוי מחילה. ואם תאמר על כרחך הא בעיא לא הוי רק אליבא דרבי יהודה דפליג אדרבי נתן דאי לרבי נתן פשיטא דהוי מחילה לאלתר דאם לא כן מאי איכא בין שתות לפחות משתות דהא לית ליה לרבי נתן ידו על העליונה אלא ודאי לרבי יהודה הנשיא מיבעיא ליה ומאי בעיא ליה תפשוט ליה דלאלתר הוי מחילה כמו לרבי נתן דהא בזה לא פליגי רבי יהודה ורבי נתן. ויש לומר דשמא מהך סברא איכא למיפשט איפכא כי היכי דלרבי נתן פחות משתות ושתות אינם חלוקים אלא בדבר אחד. דפחות משתות הוי מחילה לאלתר ושתות בכדי שיראה וכו' דבקיום המקח אינם חלוקים דבתרווייהו נקט מקח הכי נמי לרבי יהודה אינם חלוקים אלא בדבר אחד מקיום המקח דשתות קנה אם ירצה ובפחות משתות קנה בעל כרחו ומחזיר אונאה. אבל תרווייהו הם בכדי שיראה וכו'. או נאמר איפכא כדפירש ולכך מיבעיא ליה. עד כאן.
פחות משתות לרבנן לאלתר וכו': ואם תאמר אמאי קאמר תלמודא לרבנן כיון דשייכא אפילו לרבי טרפון ועדיפא דלרבי טרפון שייכא בין למאי דסברוה בין לפי הדחיה דלפי מאי דסברוה איכא למיבעי כל פחות משליש דהוי מחילה לרבי טרפון לאלתר הוי מחילה אי כל היום ולפי דחיית מי סברת תהיה הבעיא לרבי טרפון כמו לרבנן. וליכא לתרוצי משום דהלכתא ברבנן בעי לה אליבא דרבנן דבסתמא נמי הוי בעיין נמי אליבא דרבנן. ויש לומר דהאי לרבנן מדברי התלמוד הוא משום דאי לרבנן פשיט שפיר מדסברוה ודחי שפיר מי סברת אבל אי בעיין לרבי טרפון נמי לא משני מידי דלעולם איכא למיבעי ודוחק.
והנכון דאתי לתרוצי מה שהקשה לו בתחלה דבעי לה דלא כהלכתא דבשלמא לרבי טרפון ליכא בעיא דלית ליה הך סתם מתניתין דקתני מי שהוטל עליו וכו' אבל לרבנן איכא למיבעי דהא סתם מתניתין היא וכוותייהו אזלא. ולגבי מוכר נמי איכא למיבעיא דהא כולי עלמא לאו תגרי לוד נינהו דלא טעו אלא משום דלא פסיקא להו אי לעולם חוזר או כדי שיראה חפץ נמכר כחפצו לא בעי לה במוכר דהוי מחלוקת פוסקים. ותו דעלה דמתניתין בעי לה ובמתניתין בקונה איירי כדקתני עד שיראה לתגר.
תא שמע חזרו: כתב רש"י גבי תגרי לוד במתניתין. כתב הכי משום דאורחיה דתלמודא לבאר ענין פשיטותו מה היה תחלה ולמה חזרו כתב דאין צורך להאריך בזה דמתניתין הלא ועלה קא בעי לה ומינה קא פשיט.
סברוה פחות משליש וכו': ואם תאמר אמאי סברוה הכי לאפושי פלוגתא. ויש לומר דממתניתין הוו דייקי הכי מדלא קתני הורה רבי טרפון בלוד עד שמונה כסף ומדקתני האונאה שמונה כסף משמע דהוי כי אונאה דתנא קמא ממש ואם תאמר לפשוט ממתניתין לאידך גיסא מדקתני האונאה ולא איירי בפחות משתות ועלה קאי עד שיראה וכו' מכלל דפחות משתות דין אחר יש לו דהיינו לאלתר. ויש לומר דאיכא סברא אחרת כנגדה דבשלמא אי האי עד שיראה קאי נמי אפחות משתות היינו דידעינן זמן החזרה לפחות משתות אלא אי אמרת דוקא בשתות אם כן לא ידעינן כמה זמן החזרה בפחות דהא לא תני לה בשום דוכתא. והדיוק אינו מוכרח ואדרבא עלה דמתניתין קא בעי לה. מורנו הרב נר"ו.
משום הכי חזרו: פירוש לישנא קלילא נקט והכי קאמר דאתיא כולה מתניתין שפיר בין ששמחו מעיקרא בין מה שחזרו ומשום דבעיא לומר אלא אי אמרת לאלתר הוי מחילה אמאי חזרו נקטיה השתא משום הכי חזרו. הריטב"א.
וזה לשון מורנו הרב נר"ו: והא דלא קאמר משום הכי שמחו מעיקרא ואחר כך חזרו משום דאין פשיטותו אלא מחזרו. אלא אנן צריכים לברורי למה שמחו מעיקרא משום דפרכינן לקמן אי הכי במאי שמחו משמע דמעיקרא אתי לן שפיר אמאי שמחה לפי שהיה מתקיים המקח שבזה היו חפצים. מה שכתב רש"י וחשיב ליה איהו מחילה ומחזיר אונאה היינו כפי הקסלקא דעתין אבל לפי המסקנא הוי מחילה גמורה וקרי לה מחילה אף על גב דמחזיר האונאה כיון שהמקח מתקיים הרי הוא אצלם כמחילה. הא למדת דבקיום המקח היו חפצים אף על פי שמחזירים האונאה והטעם שהיו בקיאים וקונים סחורה אחרת בזול באותם המעות וכי אמר להו כל היום חזרו לפי שהאריך להם הזמן אף על פי שהיו מרויחים ממקום אחר כדפי' ר"ש.
ואם תאמר דבכולה סוגיין משמע דבכדי שיראה לתגר או לקרובו הוא זמן קצר והא מנא להו מי לא עסקינן שמכר לו סמוך לחשכה וכי תימא דכ"ד שעות קאמר לישנא דכל היום לא משמע הכי מדלא קאמר כ"ד שעות. ויש לומר דסתם משא ומתן שלהם היה בבקר ואיכא שהות טובא ומשום הכי חזרו.
ואם תאמר אמאי חזרו הרי יש להם ריוח בדרבי טרפון בשני דברים והפסד בדבר אחד ואי אמרת בטול מקח לעולם חוזר איכא תלת ואמאי חזרו. התוספות תירצו קושיא זו. אבל לפי מעוט דעתי לא היתה כוונת רש"י בתירוץ קושיא זו אלא כך כי אותו הפסד שגרם להם רבי טרפון שאמר כל היום מתפשט בכל הרווחים שהרויח להם רבי טרפון דלגבי פחות משתות אפילו תימא דבכדי שיראה הרי רבי טרפון אומר כל היום. וכן בשתות וביתר משתות נמי אי איתא דסבירי להו לרבנן בכדי שיראה הרי האריך להם הזמן ואי לעולם חוזר כל הנמלכין באותו יום נמלכין כאשר כתבו הם דלית לן לשקול הריוח וההפסד אלא כשזה לעצמו וזה לעצמו אבל בזמן שההפסד מתפשט בכל החלוקות שיש בהם הריוח אין זו טובה ומשום הכי חזרו וטעמו של דבר כי לעולם היו חפצים שיתקיים המקח ודילמא לא מתרמי תגר ולא קרוב ויתקיים המקח. וכן דקדקתי בלשון רש"י מדלא פירש הטעם כדפירשו התוספות אלא כתב סתם נוח להם שתהא חזרה בתוך כדי שיראה וכו' ואם כוונת רש"י היתה למה שכתבו התוספות מכל מקום מה שכתבתי הוא נכון לתרץ הקושיא. עד כאן.
וכתבו בתוספות חיצוניות אי אמרת בשלמא פחות משתות לרבנן בכדי שיראה וכו'. משום הכי חזרו דניחא להו בדרבנן טפי דאמרי פחות משתות ושתות ויתר משתות הוי מחילה לאחר כדי שיראה וכו' ומיהו אי ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר לא חזרו אלא משום פחות משתות ושתות אף על גב דביותר על שתות ניחא להו בדרבי טרפון טפי דקנה בעל כרחו ולאחר כל היום ולרבנן לעולם חוזר מכל מקום ברווחה דפחות משתות ושתות ניחא להו טפי דבטול מקת לא שכיח כן פירשו בתוספות לפי שיטת רש"י.
וקשה למאן דאמר דהשתא לא צריכין להאי טעמא דמשמע דלא ידע האי טעמא דביטול מקח לא שכיח עד לקמן לכך נראה למאן דאמר דבלאו האי טעמא דביטול מקח לא שכיח ניחא שפיר דהא יש ריוח מפרוטה עד שתות מכל הצדדין כמו משתות והיו מרויחין טפי לרבנן מלרבי טרפון בפחות משתות ושתות דיותר הוא הריוח שהוא מכדי שיראה עד היום כולו מריוח של כל היום אלעולם משום דרוב הנמלכים בו ביום נמלכים. ואף על גב דבסמוך משמע דצריך שפיר להאי טעמא דבטול מקח לא שכיח היינו דוקא משום דלא מצי למשכח חזרו אלא מצד דשתות עצמו דבפחות משתות לא פליגי רבי טרפון ורבנן ומשום הכי צריך לפרש דבטול מקח לא שכיח דאי שכיח אם כן היה חביב להם טפי אותו ריוח דיתר משתות משום שיש הרבה צדדין משתות עד שליש יותר מריוח דשתות עצמו שאין בו אלא צד אחד דריוח אבל הכא דאשכחן שפיר חזרו מפחות משתות ושתות כדפרישנא אם כן אפילו דשכיח ביטול מקח מכל מקום ניחא שפיר. עד כאן.
אלא אי אמרת וכו'. ולרבי טרפון נמי וכו': זה הלשון הוי מיותר לכאורה דהא אמרינן לעיל סברוה פחות משליש לרבי טרפון כפחות משתות לרבנן. ויש לומר דאי לא אמר תלמודא הכי הוה אמינא דלא פשיט מידי דנהי דפחות משליש לרבי טרפון כפחות משתות לרבנן הני מילי לענין כמו שזה מחילה גם זה מחילה אבל לעולם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לרבנן דלא משוו מחילה אלא פחות משתות לאלתר הוי מחילה לרבי טרפון דמשוי פחות משליש מחילה ראוי שנאמר שלא תהיה מחילה אלא אחר כל היום ולאפוקי מהאי הוצרך התלמוד לומר ולרבי טרפון נמי לאלתר הוי מחילה דאין סברא לומר דפליגי בהא נמי מן הקצה אל הקצה דלרבנן ליהוי מחילה לאלתר ולרבי טרפון כל היום. ותו דאין סברא דפליגי אלא בשיעור האונאה ובזמנה אבל בדבר שהוא מחילה לא פליגי שאין לנו לחדש מחלוקת. מורנו הרב נר"ו.
הקשה ה"ר משה פאלאק נימא דשמחו בשלא היו יכולין למכור היו מטעין עצמן ביתר משתות כדי שיהא ידם על העליונה לתבוע האונאה בכדי שיראה ויהא המקח קיים ועל ידי כן ימכרו ואף על גב דלרבנן נמי הוי ידם על העליונה בשתות מצומצם בדרבי טרפון ניחא להו טפי שיהיו יראים לרבנן שלא יפחתו משתות ויהיה מחילה או יהיה יתר משתות ויהיה המקח בטל וכי אמר להו כל היום חזרו דלטעותא לא היה נפקותא כיון דבמזיד היו עושין עצמן כטועין היו תובעין אונאתן לאלתר ולכך חזרו משום טעות אחרים דשכיח טפי וניחא להו בדרבנן שאמרו מחילה בכדי שיראה. ונראה דהרבה נמצאים קונין לקנות בשווי המקח ולא היו צריכין כלל להטעות עצמן כדי למכור. ולקמן גבי ורשכי אדרבה הוצרך להטעות כדי לקנות בשוה כי המוכר לא רצה ליתן בשוויה אבל בשוויה היו מוצאים קונים הרבה. גליון תוספות.
כתוב בתוספות ותגרי לוד לא היו חפצים שיתבטל המקח וכו'. אפילו לפי הגליון תוספות שפירש שלא היו מחשיבין זה ריוח כי היו מוצאין קונים הרבה בשוויו הני מילי לענין זה שלא היו חפצים הם לטעות כי אולי ימכרו בשויו כי הרבה ימצאו קונים בשויו שלא היו צריכין עבור כן להטעות עצמן ואולי ישכחו ולא יתבעו האונאה ויפסידו אבל כשהן מטעין אחרים ויתקיים המקח זה היו מחשיבין ריוח. גליון.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה