באר היטב על חושן משפט רפ
סעיף א עריכה
(א) עדים: עיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' שי"ג.
סעיף ב עריכה
(ב) מחמתו: בטור בשם הרמ"ה כתב וז"ל ולא ממונא דידוע דאתי מחמתיה כו' ור"ל דאינו ידוע לנו בודאי שזה הממון בא מחמת נכסים של ראובן משא"כ ברישא מיירי דידוע בודאי כ"כ הב"ח ע"ש והסמ"ע לא כ"כ. ש"ך (עיין בשו"ת עבודת הגרשוני סי' ק"י).
סעיף ז עריכה
(ג) יורשין: פי' כשנתברר לב"ד שמתו ראובן ואשתו גם נראה דמיירי שנתברר שאשת ראובן מתה תחלה וירשה בעלה דאל"כ יורשיה יורשין כתובתה וקיצר כאן משום דלא איירי בדינים אלו ולא בא אלא ללמדנו דלא חיישינן שילדה. סמ"ע.
סעיף ט עריכה
(ד) וניזון: וא"צ להניח ביד ב"ד או ביד שליש כדי פרנסתו ודין נכסים מרובים ומועטים נתבאר באבן העזר סי' קי"ב. שם.
(ה) רביעית: היינו כשיש באותו רביעית כדי פרנסתה עד שתבגר מיהו עכ"פ א"צ ליתן בידה יותר רביעית וכשיכל' יפרנס' על שלחנו עד שתבגר ומש"ה כתב שהבן נוטל ג' חלקים ודו"ק. שם.
(ו) כלום: כיון דהבנות ודאי הן בני פרנסה והוא ספק שמא זכר הוא המע"ה וה"ט ג"כ באנדרוגינוס לקמן. שם.
(ז) בשוה: כיון דאין להבנות בהעזבון אלא פרנסה והנכסים מרובים אין להבנות ליטול יותר מהאנדרוגינוס שהוא ספק בן וגם הוא לא יטול יותר מהבת כיון שהוא ספק. שם.
(ח) שלשה: פלגא ממ"נ ואידך פלגא שמא נקבה היא ויש לה ליטול הכל וה"ל ממון המוטל בספק וחולקין. שם.
סעיף י עריכה
(ט) ודאים: דכיון שהנכסים היו בחזקת' אין מוציאין מספק ובטור כתב בזה ז"ל ל"ש אם היה לה עוד בן מאיש אחר ל"ש אין לה בן מאיש אחר ועפ"ר שם.
סעיף יא עריכה
(י) תחלה: לשון הטור אם מת האב תחלה ירשנו בן בנו ובתו ומוריש לקרוביו שהן אחיו מאביו ואם בן בתו מת מתחלה הנכסים הן של יורשי האב שאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל כו'. שם.
סעיף יב עריכה
(יא) עליו: פירוש על הבן ויורשי האב אומרים הבן מת תחלה ולא ירש כלום ולא יגבו מאלו נכסים דה"נ ראוי לו לבא בירושתו והן אינן משתלמין אלא מהמוחזק ובע"ח או אשתו אומרים האב מת תחלה ובנו יורשו והיה מוחזק בהן משתלם ממנו עכ"ל הסמ"ע וכן הוא בטור וכתב הש"ך דלטעמי' אזיל כפי שפסק בסוף סימן ק"ד אבל במ"ש שם דיש פוסקים דבע"ח נוטל בראוי א"כ הכא היינו טעמא משום דהיורשים אומרים מאבוה דאבא קאתינא א"נ יורשים היינו אחי ומורישיו אחי דאבוה וכן הוא בש"ס פ' מ"ש מפירוש רשב"ם שאומרים ראובן מת ראשון ואחריו כו' ע"ש אבל כתובת אשה בכל ענין אינה גובה דהא קי"ל דאינה נגבית מן הראוי וכמ"ש באבן העזר סי' ק' ס"ב ע"ש עכ"ל.
(יב) היורשים: דמוקמינן הנכסים על חזקתן והרי היו של אביו ועוד שהן יורשיו ודאין דאף אם מת האב תחלה הן ג"כ יורשי הבן משא"כ האשה ובע"ח דאין להן זכות אא"כ מת האב תחלה ואין ספק מוציא מידי ודאי. סמ"ע.
(יג) חולקין: ולא אמרינן בזה נוקמא הממון אחזקתיה דהא גם לאשה יש חזקה בכתובתה בחיי בעלה משא"כ בירוש' הנ"ל. שם.
(יד) אבל: כתב הסמ"ע דלשון אבל הוא קצת מגומגם דזהו פשיטא כו' ע"ש.