באר היטב על חושן משפט דש

סעיף אעריכה


(א) למקום:    המחבר העתיק לשון הרמב"ם דלא חילק בנתקל במקום מדרון לאינו מקום מדרון וכ"נ מדברי הרי"ף והרא"ש שלא לחלק בכך אבל הטור חילק דבנתקל במקום שאינו מדרון הוי פושע וחייב מדינא אפילו שומר חנם דה"ל ליזהר כיון שהלך במקום הישר אלא שמצוה לכנוס לפנים משוה"ד עם הפועלים ואם הם עניים מצוה ליתן להם אפילו שכרם כשאין להם מה יאכל כו' וכן משמעות הש"ס ס"פ האומנין לחלק בין מקום מדרון כו' עכ"ל אבל הש"ך כת' דאדרבא משמעות הש"ס כהרמב"ם והמחבר וסייעתם שם.


(ב) ואבידה:    ר"ל שאינו פשיעה גמורה ואינו אונס גמור וחייב בו השומר שכר ולא ש"ח. סמ"ע.


(ג) הבהמה:    כלומר דפטור הש"ש דהוי אונס גמור. שם.

סעיף דעריכה


(ד) כבד:    הסמ"ע מתמיה על הרמ"א שקיצר וסתם דבריו ולא הביא דעת הטור שכת' דמיירי דוקא כשמחלק משא כבד כזה ונשאו במוט בשני ראשיו כו' ע"ש.

סעיף העריכה


(ה) חולקים:    והש"ך כת' דנ"ל דהרי"ף והרמב"ם והה"מ והמחבר מיירי ששברוה דוקא בשאר יומי ואם כן לענין הדין לא פליגי המפרשים כו'. ע"ש.