פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) לשחוט:    וה"ה בהדחת קערות מזה לזה מהרי"ל. ואסור להכין מיו"ט לחבירו אפי' דבר שאינו מלאכה כ"ש האידנא דאנן בקיאין בקביע' דירחא וי"ט שני לגבי ראשון חול הוא ואסור. מ"א.


(ב) ר"ה:    דלהחמיר אמרינן קדושה אחת הם ולא לקולא.


(ג) ממלאה:    אפילו אחר שהניחה הקדירה על האש מותרת להוסיף בשר מפני שהתבשיל מתוקן יותר כשיש שם הרבה טור וב"י יש"ש. משמע דאפילו היא בקדרה קטנה מותר ליתנו בקדירה גדולה ולהוסיף עליו כדי שיהיה שמן ביותר ועססי' זה. כתב הטור דמותר לומר בפי' לי"ט שני אני רוצה זה המותר כיון שעכ"פ יש מעל' בי"ט מצד הריבוי וביש"ש פסק שיש להחמיר שלא תאמר בפירוש כן אלא בסתם וכ"מ בב"ח. והעולם נוהגים היתר שמבשלין בשחרית לצורך הלילה ועכ"פ צריך ליזהר לאכול קצת ממנו וכתב ב"י דאפי' אוכל רק מהתבשיל שעם הבשר או מהרוטב שרי והב"ח כתב דדוקא כשצריך לחתיכה א' אז מותר למלאת הקדירה אבל אם עיקר בישולו לצורך הלילה ואוכל בשחרית קצת ממנה כי היכ' דלא ליתסר עליה הוי הערמה דלא כהרבה שטועים באיסור זה ע"ש וכתב המ"א ומ"מ נ"ל מאחר שמנהג להקל שמבשלין בשחרית וטועמים דבר ממנו שאין לאסור להם אבל להכין מיו"ט לחול כה"ג אסור ע"ש וכן כתב הט"ז וז"ל יכולה אשה לבשל הרבה מיני תבשיל ביום ראשון של י"ט אע"פ שיודעת בודאי שיותירו מין אחד רק שיטעמו ממנו אפי' כזית כיון שמבשלת הכל קודם אכילה. ובזה נראה דאסור לומר בפי' שמין אחד יהיה לי"ט שני ואפי' הטור דמתיר כמ"ש. היינו בקדירה אחת להוסיף מפני מעלת הריבוי אבל כאן שאין ההיתר אלא לפי שהוא קודם האכילה ויטעום ממנה כזית אם יאמר בפי' שהוא לצורך י"ט שני לא מהני ליה הטעימ' ממנה עכ"ל ע"ש שהאריך עוד וסיים ומ"מ יראה להלכה כיון שעכ"פ יש איסור אם אומר בפי' שיהיה לליל ב' ע"כ יש ליזהר שיבשל בעי"ט מה שצריך לליל ב'. ובדיעבד נראה שאם הערים באכילת כזית אפי' לאחר אכילה שרי בדיעבד דהערמת אכילת כזית אין לו דין מערים לאסור עליו יותר ממזיד וכ"ה בסמוך כאן שכתב הש"ע מיהו אם עבר ובישל מותר והיינו בהערמת כזית. אחרונים ודלא כב"ח. כתב המרדכי פ"ב דביצה דרבינו יואל התיר לאפות בי"ט לצורך ברית מילה שחל להיות ממחרת והיה יום אידם שלא היו יכולים לאפות אם לא בי"ט ולא היה די בתנור א' והתיר לאפות ב' פעמים ע"ש ובהג"מ חולק ע"ז וכתב דזה מיקרי הערמה ואסור ע"ש וכתב המ"א י"ל דדוקא בפת החמיר מפני שצריך כל ככר טירחא ותיקון בפ"ע אבל בקדירה דחד טירחא הוא שרי ע"ש.

סעיף בעריכה


(ד) להוסיף:    שאין המים משביחין בכך. ונ"ל דאם עושה כן כדי שלא יבקע הקדירה שרי מ"א עי' סימן תק"ז ס"ה ותקי"ד ס"א. וכתב לבוש ונרות נוהגים להדליק משחשיכה אפילו קודם ברכו וכתב א"ז שיש לנשים לברך קודם הליכתן לבה"כ וכ"כ בשל"ה שהוא יותר מצוה ממה שנוהגים להדליק בבואם לביתם שהם יושבי חושך ע"כ. ובבה"כ נוהגים להדליק אפי' מבע"י דבבה"כ מצוה היא לעולם אפי' ביום. לבוש.