פתיחת התפריט הראשי

באר היטב על אורח חיים תקא

סעיף אעריכה


(א) בסכין:    והמדקדקים נוהגין לאסור אף בחה"מ ומתקנים כל העצים הקטנים אף לבישול דגים קודם י"ט שהרי יכול לבערו בלא בקוע ואין להקל אבל במקום שעצים יקרים לא חששו לטירחא יתיר' ומותר לבקעו דהפסד מרובה הוא יש"ש. ולשבור ביד אין להחמיר כלל בחול המועד. ט"ז ע"ש.

סעיף בעריכה


(ב) ביד:    יש"ש מתיר אפי' להכניסם בחור ולשברם. אבל לא ישברם באבן.

סעיף געריכה


(ג) בשדה:    ורש"ל וב"ח אוסרים בשדה.


(ד) מסגרת:    ויש"ש פסק דבחד סגי או מסגרת או בתוך ע' אמה.

סעיף ועריכה


(ה) שנשברו:    דאסור לטלטלם ואפילו לשרפם במקומו אסור דמוקצה אסור ליהנות ממנו אבל כשמדליק כלי שלם אע"פ שנתקלקל לסוף ההנאה באה אח"כ מאיליה. עץ המיוחד לחתות בו האש שנשבר אסור להסיקו דהוה ליה נולד. יש"ש גמרא.


(ו) שלמים:    ומיירי שאין לו עצים דאל"כ עבר על בל תשחית. מ"א.

סעיף זעריכה


(ז) בקליפיהם:    ואפי' ראוים למאכל בהמה מ"מ הוה ליה נולד דאתמול היו עומדים לאדם. הרא"ש.


(ח) האגוזים:    דאין מוכנים להסיק כלל. ב"י ועיין מ"א.


(ט) שבת:    הנה בדין זה רבו הדיעות ע"כ העלה הט"ז דבשני ימים טובים ש"ג מותר לכולי עלמא להדליק בליל שני מה שכבה בליל ראשון. אבל ביו"ט אחר שבת ובר"ה בהא פליגי הפוסקי' וראוי לכל אחד לצאת ידי הכל ולעשות פתילות חדשות ולא להדליק בפתילות ישנות אפי' בצד השני שלא הדליק עדיין. מיהו יכול לטלטל להפתילה הישנה ואף ע"פ שהמרדכי אוסר גם הטלטול בהא ודאי נסמוך על המקילין עכ"ל ועיין מ"א.