באר היטב על אורח חיים תעא
סעיף א
עריכה(א) עשירית: דהיינו מיד אחר ט' שעות דהיינו רביעית היום כי בט' שעות ומחצה הוא זמן תפלת מנחה קטנה ובריש ערבי פסחים קאמר סמוך למנחה לא יאכל והיינו סמוך למנחה קטנה. והר"ן כ' דיש להחמיר מזמן מנחה גדולה דהיינו משש שעות ולמעלה וכ"כ מהרי"ל וכן פסק הרמ"א לקמן בסי' תרל"ט סעיף ג' בהג"ה וע' ח"י.
(ב) ירקות: וה"ה בשר ודגים נמי שרי והתו' בעירובין דף כ"ה כתבו דירק חי מגריר גריר אבל מבושל משביע בדבר קל מ"א. והח"י כתב דהתם קאי דרך קביעות אכילה דהיינו שמלפתין בו פת אבל ירק לבד מותר לאכול בין חי בין מבושל.
(ג) הרבה: ולא ישתה כ"כ עד שיהא שבע כי ודאי מקלקל תאות המאכל והחוש יעיד ע"ז. ט"ז.
סעיף ב
עריכה(ד) עשירה: ואם נילושה במי פירות עם מים ג"כ הוי מצה עשירה ואין יוצאין בה ח"י ומ"א ע"ש. וע"ל סי' תס"ב ס"ק ג'.
(ה) יום י"ד: אבל בליל י"ד מותר ר"ן והב"ח והח"י וא"ז. ובשכנה"ג כתב דרבים נוהגים שלא לאכול מר"ח ע"ש. וכתב המ"א דמצה כפולה ונפוחה אין לאכלו בער"פ כל היום דשמא מצה היא עססי' תס"א.
(ו) וקטן: והוא הדין קטנה. מ"א.
(ז) לתיאבון: ואין למנהג זה טעם. ע"ת.
(ח) ונילושה: אבל מפוררת ונתבשלה מותר לאכול ומברך במ"מ דהוי מעשה קדירה ונימוח. מהרי"ל עמ"א ובח"י.
סעיף ג
עריכה(ט) לרחוץ: אחר חצות ילך לבית המרחץ ויטבול ואחר תפלת המנחה יעסוק בדיני קרבן פסח ובשל"ה העתיק מסדה"י מה שילמוד כל אדם. כ' רש"ל אין מברין האבל בער"פ.