פתיחת התפריט הראשי

באר היטב על אורח חיים שע

סעיף אעריכה


(א) בבית שער:    אע"פ שיש לו ד' מחיצות כיון שעוברים דרך שם לא הוי דירה.


(ב) שאינם:    והוא הדין סוכת החג בחג יומא דף י'.

סעיף בעריכה


(ג) כבדן:    צ"ע דמה גבול יש לכובד זה דמשוי שקשה לא' נוח לב'. לכן יש להחמיר בזה רק דברים המוקצים מ"א. וכתב ב"י בשם מהרי"ק דאפי' יש פינה מיוחדת לבעל הבית מקרי תפיסת הבית ע"ש.


(ד) יש אומרים:    קאי אסעיף זה ולא אסעיף א'.


(ה) ומוליכים:    פי' שהם מוליכין עירובן אצל אחרים כמ"ש ס"ה דמגו דאסרו הני אחרים אסרי נמי הנך שדרים שם בבית שיש לו לבעה"ב בו תפיסת יד.


(ו) שכרה:    א"כ לא יוכל לסלק חבירו מן הבית וה"ל כב' בעלי בתים.

סעיף געריכה


(ז) עוברים:    ומה"ט בבתים שלנו אם נתקלקל העירוב אסור לטלטל מחדר לחדר אם אין לבעה"ב תפיסת יד וגם מחדר לבית אסור אם דרים שם שנים עמ"ש סי' שס"ה מ"א ועיין בדברי שמואל סי' קפ"ב שהורה פנים לכאן ולכאן בב' בתים של ב' בעלי בתים הדבוקות זו לזו וכותל א' מבדיל ביניהם מכל חצר או הפסק אחר אם מותר לטלטל מזו לזו בלי עירוב ע"ש.


(ח) מלמד:    דאין משאיל להם רשותו לאסור עליו תוס' ואם החדרים מושכרים להם ומשתמשין כל א' בפני עצמו אוסרין כמ"ש ס"ב. מ"א.

סעיף העריכה


(ט) פרס:    אפי' לחם. ב"י.

סעיף חעריכה


(י) לשלשים:    משמע ביותר מלמ"ד יום אוסר וזה מיירי ביחיד הדר במקום אבל במקום שיש קהל ועשו עירובי חצירות בע"פ כדרכנו אז פטור גם בזה כיון שלב ב"ד מתנה על כל שיתוספו דיורים כמ"ש סי' שס"ו ס"ק ט"ו ע"ש.


(יא) אוסרים זה על זה:    ודוקא שיש לכל אחד חדר מיוחד לאכילה כמ"ש ס"ג ואם הוא במקום עכו"ם צריכין לשכור רשותו עיין ססי' שפ"ב וססי' שצ"א. מ"א.