באר היטב על אורח חיים רפד
סעיף א
עריכה(א) בנביא: הטעם שפעם א' גזרו גזירה שלא לקרות בתורה ותקנו לקרות בנביאים מעניינה של פרשה כ"א פסוקים כמו אלו היו קוראים בתורה כ"א פסוקים ג"פ לכ"א מהז' שקראו בתורה. ולכך יברך המפטיר ז' ברכות נגד ז' שקראו בתורה ומה שקורין בנביאים ולא בכתובים מפני שלא תמצא שם מעין הענין פרשת התורה. כ' הלבוש תמהתי על שלא ראיתי נוהגין לכתוב הפטרות כדין ספר כי היה נ"ל שאין יוצאין כלל בקריאת הפטרה בחומשים הנדפסים ע"ש והט"ז ומ"א חולקים עליו ומתירין לקרות ההפטרה בחומשים הנדפסים ע"ש. אם אין עירוב שיכולין להביא חומש בבה"כ הולכין יו"ד ומפטירין בבית ששם החומש ואין קורין בע"פ. מ"א.
סעיף ג
עריכה(ב) אמן: ואין לענות אמן אחר שכל דבריו אמת וצדק שאינו סיום ברכה.
סעיף ה
עריכה(ג) בפעם א': היינו בקול רם. אבל מחויב לקרות בלחש.
סעיף ו
עריכה(ד) הגולל: כתב בש"ל בשם הגאונים שאין לסלק ספר הפטרה עד אחר הברכה כדי שיראה ויברך על מה שהפטיר וכ"כ במט"מ.
סעיף ז
עריכה(ה) צבור: ברגלים שנוהגין לומר מי שבירך לקברנים יאמרו קודם אשרי שלא להפסיק בין קדיש לאשרי מ"א וע"ל סי' רצ"ב.
(ו) החדש: ואין מזכירין נשמות רק למי שנקבר באותו שבוע. מהרי"ל.
(ז) בימי הספירה: ואפי' חל מילה בשבתות ההם אבל כשחל ר"ח בשבת א"א אותו עיין מ"א.