פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) כדרכו:    ט"ס הוא דאע"פ שפותח בנחת מ"מ הרוח מנשב ואסור והג"ה זו צ"ל בסוף הסעיף כשקבוע בדלת עצמה וכו' אסור לפתחו ולנעלו כדרכו אבל בנחת שרי ובדלת לא שייך בסיס לדבר האיסור דבטלה לגבי בית. מ"א.


(ב) שמא יכבנו:    ודוקא כשמונח נגד פתיחת הדלת ממש וקרוב אל הדלת וכמ"ש ס"ב. ב"ח.


(ג) נוקשת:    פירוש כשפותח הדלת נוגע בנר שאחוריה. ריב"ש.


(ד) שעוה:    נראה פשוט דאם הוא בענין שיש לחוש שיכבה לגמרי אפי' של שעוה אסור. ט"ז.

סעיף געריכה


(ה) עכו"ם:    ואז אפי' בשל שמן שרי דפסיק רישיה שרי ע"י עכו"ם. מ"א.


(ו) היא בסיס:    כתב הב"ח הנרות שאנו מניחין על השלחן דעתינו ליטול ע"י נכרי ודינו כשכח ולא נעשה בסיס עי' סי' ש"ד ס"ד. ובפרט אם הוא במקום הפסד שנפל על המטפחת אין להחמיר כלל וכתב הט"ז ול"נ דאם נפל ניצוץ מן הנר על המטפחת או אפי' הנר עצמו מותר לכ"ע לנער מקום ההוא דהא ודאי שם ל"ש לומר הניחו דהא בשבת נפל. ואם צריך למקום השלחן יטלטל השלחן אף שיש עליו נרות דאין נעשה בסיס. הואיל ואין דעתינו להניח הנרות שם כל היום אלא ע"ד שיסלקם הנכרי למחר ומכ"ש אם יש על השלחן דברים אחרים של היתר והם חשובים יותר מהנר דמותר לטלטלו אפי' הנרות על השלחן כמ"ש סי' ש"י ס"ח וכ"ה בתוס' דף מ"ז דאפי' כשהוא דולק שרי ע"ש ועיין מ"א וה"ה שיש לטלטל בבה"כ השטענד"ר אף כשהנר דולק עליו. א"ז.


(ז) במנורה:    היינו בקבוע. אבל אם היא תלויה אפי' ליגע בה אסור שבקל ינענע. ט"ז עי' סי' ש"ח.

סעיף העריכה


(ח) הנר:    עי' סי' ש"י ס"ו. וצריך שיניח מעט אויר תחתיה דאל"כ יכבה הנר מ"א. מותר לכפות כלי על הנר כדי לשמש מטתו בין בשבת בין בי"ט. רש"ל פ"ב דביצה.