פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) מברך:    ואם הגדול מוציא ליחה שקורין הושטי"ן יברך אחד כי אין זה נכון שיפסיק הרבה פעמים ויהיה רוקק והאחרים ימתינו מהר"ם מ"א. וכן לכתחלה לא יתן לברך לקטוע אצבע או למוכה שחין. תשובת חות יאיר סי' קע"ו.


(ב) מברך:    אורח שהוא נזיר עיין בתשובת חכם צבי סי' קס"ח ובספר פרי הארץ חא"ח סי' ה'.


(ג) לבעה"ב:    וברכת את ה' לרבות בע"ה. מהר"ש.


(ד) שירצה:    קשה ממ"נ אם נותן לברך לא' מב"ב פשיטא דגם הם אורחים לענין זה שמברכין לבעה"ב. ונ"ל דאם א' סמוך על שלחנו ומשלם לו דמי מזונו ואותו א"צ לברך לבעה"ב רשאי ליתן לו לברך ועוד נ"ל דאם ב' אוכלים בבית אחד ואחד יש לו אורח על שלחנו דמן הדין יש לאורח לברך ואם אותו בעה"ב רוצה לוותר יכול ליתן לברך למי שירצה. מ"א ע"ש.

סעיף בעריכה


(ה) לכהן ע"ה:    ואמרינן בגמרא דחייב מיתה שמבזה התורה.


(ו) ראשון:    בקריאת התורה רש"י ור"ן והרא"ש כתב להיות (ראש) מדברים בכל קבוץ עם לדבר ולדרוש תחלה. וה"ה בישיבה ידבר בראש. כתב המ"א וצ"ע למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה. ומיהו אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר רשאי. סמ"ג וע"ל סוף סימן קכ"ח ס"ק פ"ב מש"ש. ואם צריך להקדים לוי לישראל מחלוקת בין הפוסקים י"א שצריך להקדים וכן יסד בחרוז נודה לשמך ברשות הכהנים והלוים. וי"א שא"צ וגורסין הכהנים הלוים דכהנים איקרי לוים עמ"א. (ובספר אליהו רבה פסק דכשאין כהן יש ללוי הקדימה לפני ישראל בהמוציא ובבהמ"ז וכן משמעות ב"ח ופרישה).

סעיף געריכה


(ז) ימיו:    דכתיב ואברכה מברכיך והמברך בהמ"ז מברך לבעה"ב רש"י. וא"כ דוקא באורח הדברים אמורים ובכוס בה"מ. מ"א.