פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) צורת:    כתב ב"ש דלמ"ד יעשה בראשה כמין ו' ולא י'. מ"א.

סעיף בעריכה


(ב) ליגע:    בכדי שאדם בינוני יכירנו היטב מעל ס"ת שע"ג הבימה כשקורא בו וב"ח כ' בשם ב"ש ברחוק אמה וגם לא ירחיקה יותר מעובי הגג.

סעיף געריכה


(ג) שעטנ"ז ג"ץ:    צריך שיהיו התגים נוגעים בגוף האותיות וכל אחד נפרד מחבירו מ"ע סי' ל"ה גם לא ידביקן בסוף האות כ"א באמציעתן. ואם אינן נוגעים בגוף האותיות או שנוגעין זה בזה פסולים מיהו אם ידענו שכתבן מומחה תלינן שנפרד אחר שנכתב ומכשירים הרמ"ע מ"א ע"ש שהעלה דאם עשה חית כזה כשרה אפי' האריך בה אף על פי שאינה מרובעת כשרה וע"ל סי' ל"ב ס"ק מ'.


(ד) לא פסל:    והב"ח פוסל אם לא תייג שעטנ"ז ג"ץ. ונ"ל דטוב לתקנם אחר כך ואפי' בתפילין מועיל תיקון ואין בזה משום שלא כסדרן וכ"כ ע"ת ובשכנה"ג ועיין ט"ז (ובס' ברוך שאמר מביא פוסקים רבים לפסול אם לא תייגן וכ' בתשו' רד"ך דה"ה אם הותירו על הג' זיינין שהוזכרו בש"ס דפסול. כ' בס' אגרת הטיול שעטנ"ז הוא אותיות שטן ע"ז והם ב' מקטרגים גדולים וזהו גם כן סוד של שעטנ"ז ג"ץ כי ג"ץ גם כן שם של מקטרג אחד והתגין שעליהם הם כמו חרב וחנית להנצל מהם.