באר היטב על אורח חיים יג
סעיף א
עריכה(א) חייב חטאת: דהוי משוי וא"ל דבטיל לגבי בגד דחשיבי הם לגביה שדעתו להשלים עליהם ב"י בשם התוס'. לפ"ז אם נפסקו כל הד' ציצית ולא נשתייר בהם כדי עניבה דודאי יעשה אחרים תחתיהם בטלים הם לגבי בגד ומותר לצאת בהם בשבת. ט"ז ע"ת.
סעיף ב
עריכה(ב) לצאת בה לר"ה: אפי' בלילה דלאו זמן ציצית הוא משום דנוי לבגד ב"י סי' י"א. ועיין בתשו' מהרי"ל סי' ק"ב.
(ג) טלית קטן: בתשו' רמ"א סי' ק"י מפלפל אם רשאי לצאת בד' כנפות קטן שאין בו שיעור הכתוב בסי' ט"ו.
(ד) על כתיפיו: שלא כדרך לבישתו בחול דאז לא הוי מלבוש אלא משוי. עיין סי' ס"א.
(ה) קודם שיצא בו: ולענין ברכה מחמרינן טפי לעיל סי' ח' עמ"א וע"ת וע"ל סי"ח סק"ט מש"ש.
סעיף ג
עריכה(ו) כבוד הבריות: שדוחה איסור דרבנן וכרמלית נמי דרבנן ובזמן הזה אין לנו ר"ה כמבואר בסי' ש"ב עיין שכנה"ג.
(ז) שתחת בגדיו: דלא מינכרא מילתא אם הולך בלא טלית קטן מ"מ הפשיטה גנאי הוא לו.
(ח) הציציות: בשיורי כנה"ג העלה דוקא כשבא לבה"כ וקודם לבישתו מצא הטלית פסול דאז מותר ללובשו בלא ברכה דאם לא יהיה מעוטף בטלית כאחרים בושה הוא לו שיאמרו שאין לו טלית מצוייצת כהלכתה ואינו זהיר במצות. אבל אם בשעת לבישתו היה כשר ונתעטף בו ואח"כ נפסק אחד מן הציצית יוכל להסירו מעליו דאין כאן משום כבוד הבריות שכבר ראו שהיה לו טלית מצוייצת כהלכתה ע"ש. וע"ת חולק עליו וכתב דמדברי רמ"א משמע דאפי' לבשו מקודם לכן ואח"כ נפסקו ע"ש והיד אהרן החזיק דברי הכנה"ג וכתב דמשמעות דברי רמ"א משמע כדבריו שכתב שיוכל ללבשו בלא ברכה משמע שקודם לבישת הטלית נפסק ומש"ה כ' דיוכל ללובשו ע"ש: עוד העלה שם דהכל תלוי ברצון האיש הלובש אם הוא מתבייש יוכל ללבשו בלא ברכה ואם אינו מתבייש אין כאן משום כבוד הבריות ע"ש. ועיין בני חייא ובמ"א ס"ק א' מ"ש בשם הב"י.
(ט) ודוקא בשבת: המ"א העלה דאם נפסק ציצית בר"ה בטלית קטן א"צ לפושטו אפי' בחול דהפשטה הוי גנאי גדול והא דנקט בשבת לרבותא דאף על גב דיש בו ג"כ איסור שבת אפי' הכי א"צ להסירו ובשבת א"צ למהר לצאת מבה"כ אבל בחול צריך למהר לילך לביתו לפושטו והרואה בחבירו שנפסקו הציצית לא יאמר לו עד שיבא לביתו דהיינו שיקראנו לבא לביתו ושם יאמר לו שיפשיטנו ואם ידע מאתמול שהוא פסול אסור ללובשו בשבת דה"ל לתקוני מאתמול. ונ"ל דבחול אם אין ציצית נמצאים בעיר דינו כמו בשבת מ"א. וא"ל למה שרינן ללובשו בשבת מפני כ"ה הלא יש תקנה שיתנו לאחר במתנה ויחזור וישאלנו לו ואז הוא פטור מציצית וי"ל דאסור ליתן מתנה בשבת אלא לצורך שבת עיין מ"א.