באר היטב על אבן העזר קז

סעיף אעריכה

(א) ש"מ:    זהו בעיא דלא איפשטא בברי. ונ"מ אם תפיסה מהני כמ"ש בסי' שלפני זה. ועיין בש"ך ח"מ סוף סימן רמ"ג ס"ק י"ד.

(ב) מידו:    עיין בחושן משפט סי' רמ"ו דשם הביא פלוגת' בזה.

(ג) אלא לאפטרופס:    היינו אם יורשים קטנים אבל אם היורשים גדולים יכולין לומר אין אנו צריכין לאפטרופס כמבואר בחושן משפט סי' ר"נ סעיף כ"ו בהג"ה. וכתב בח"מ דקודם החלוקה צריכים לקבל אותה לאפטרופס.

(ד) יורשין:    כן כתב הרמב"ם ונ"י. אבל הרא"ש חולק ע"ז. ועיין בתשו' מהרי"ט ח"א סי' קי"ט.

סעיף געריכה

(ה) ותקרע:    לאו דוקא תקרע שהרי אם קונה נכסים אח"כ גובה הכתובה מהם כמ"ש בסמוך.

(ו) הוא:    והנדוניא לא הפסידה ב"ש. ואומדנא זו אמרינן אפי' באשה גרושה ש"ס.

סעיף דעריכה

(ז) שלישים:    כתב בחושן משפט סימן ה' אם פורט סך גדול יותר ממה שיש לו מ"מ כיון שאינו אומר בלשון כל נכסי לא מחלה הכתובה.

סעיף ועריכה

(ח) קנתה שהרי שייר:    מדלא כלל שתיהן ביחד ש"מ כוונתו להקדים הראשונה וה"ה אם אמר ב' שלישים לראשונה ושליש לשניה הראשונה קנתה והשניה לא קנתה עיין ב"ש ח"מ.

סעיף זעריכה

(ט) ואשה וכו':    החלקת מחוקק כתב דלמעשה דין זה צ"ע. ועיין ב"ש.

סעיף חעריכה

(י) להוכיח וכו':    ואם אמר אל יחשבו לי לשטות שאני מניח כל נכסי לאשתי וכו' לשון זה מורה שכוונתו למתנה גמורה דאל"כ מהיכי תיתי לחשוב לו לשטות תשובת הרא"ש ח"מ ב"ש.

סעיף טעריכה

(יא) הנכסים:    היינו אפי' אם שייר מ"מ הלשון תמשול אינו אלא לשון אפטרופס.

(יב) ליורשיו:    ואם אמר אחריה לא' מיורשיו י"ל לאפטרופס נתן לה וכוונתו אחריה לא ירשו אלא א'. ואם אמר אחריה לנכדי הוי מתנה ולא אפטרופס עי' ח"מ ב"ש.

סעיף יעריכה

(יג) התורה:    החלקת מחוקק הקשה מש"ע ח"מ סי' רמ"ו דברי הרב אהדדי ע"ש והב"ש מיישבו ע"ש.