באר היטב על אבן העזר ט
סעיף א
עריכה(א) או נתארסה: דקי"ל מזל גורם ולא מעיין מש"ה באיזה מיתה שמת אפילו לאו מחמת חולה נקרא קטלנית ופי' הרא"ש מזלה גרם היינו פרנסה לפי מזלה ואשה זו מזלה רע ומתו אנשי' שלה כדי שתחיה בצער ועיין בהגה' פרישה. בתולה שמתו לה שני חתנים אם יש לחוש לקטלנית עיין בחות יאיר סי' קצ"ד. ועיין מ"ש התי"ט בפרק ד' דכתובות משנה ב'.
(ב) לשלישי: יש להסתפק אי דוקא בזה אחר זה קאמר או אפילו בסירוגין עיין ד"מ. אשה שמת בעלה ונשאת לאחר שהיה נשוי אשה אחרת ומת פסק בהלכות קטנות שאלה קנ"ב דהוי קטלנית. שתי נשים צרות שנשאו לב' אנשים ומתו. אפשר בשתיהן יחד לא ינשאו לא' אבל כל א' בפני עצמה תתלה הקלקלה בחברתה הלכות קטנות שאלה קנ"ג. קטלנית מתייבמת לכתחלה הרא"ם ח"א סי' כ"ב. ובתשובת חכם צבי שאלה א' הביא ראיה מפרש"י והרמב"ן פרשת וישב דשייך קטלנית אפי' ביבמה ע"ש ונ"ל דמתניתין ביבמות פרק א' ופרק ד"א איירי מאיסור' ולא מסכנת' עיין ודו"ק ועיין רלנ"ח סי' ל"ו ובהרדב"ז ח"א סי' רנ"ה וע"ל סי' קע"ד.
(ג) תצא: כ"כ הרמב"ם דלדידיה אין איסור כלל אלא הוא על צד הניחוש והפחד שיש ברוב שניזקו בהם הגופות חלשים עיין כ"מ בפכ"א הא"ב. ולדעת הרא"ש סכנה היא וכופין להוצי' דחמיר' סכנת' מאיסור'.
(ד) כתובה: דהמחבר הכריע כן לענין כתובה י"ל קים לי כהרא"ש ואינה יכולה להוציא הכתובה. ולענין כפיה על הגט י"ל קים לי' כהרמב"ם מיהו אם הוא רוצה לגרשה י"ל דיוכל לגרשה בע"כ ובכה"ג לא תיקן ר"ג במקום שיש ספק סכנת נפשות ב"ש ועיין ח"מ.
(ה) כתובה: אע"ג דמיד במיתת השני נעשה מוחזקת שבעליה מתים עיין תוס' יבמות דף ס"ה ע"א ד"ה נשאת למי שאין לו בנים וכו'. ועיין ב"ש וב"ח.
(ו) מתו: כלומר יש מקילין וס"ל דמעיין גורם וכל שאין מחמת חולה אינו כלום וכן כשמתו אחר אירוסין עיין ח"מ.
(ז) בדבר: או שהוא מכת מדינה אפילו למ"ד מזל גורם לא תלינן בכה"ג במזל דידה וכן אם הוא זקן לאו קטלנית היא. ואם מתו בעליה כולם במיתה אחת יש לחוש אף הרמב"ם מודה בזה עיין ד"מ ב"ש.
(ח) שנתגרשה: עיין יבמות דף כ"ו ע"א. לכאורה קשה לפי פרש"י שם דאפילו בגרושין נמי הוי קטלנית א"כ מוכח דמזלה גורם וה"ל לאוקמי לאיכ' בינייהו דגירשה ביבמות דף ס"ד ע"ב גם יש לדקדק בכתובות דף מ"ג ע"ב קאמרי' טעמא דהשיאה וגרשה וכו' אבל נתאלמנה תרי זימנא וכו' למה לא קאמר אבל נתגרשה תרי זימנא ע"ש. ויש ליישב ודו"ק ועיין בנ"י ספ"ב דיבמות.
סעיף ב
עריכה(ט) נשיו: ה"ה יותר רש"ל. ואפילו מתו נשיו כולם במיתה אחת אין חוששין. וכתב הח"מ דלמאן דפסק ביורה דעה רס"ג ס"ב דאף בשיש חוששין אם מל בנו ראשון ושני ומתו מחמת מילה לא ימול השלישי אפשר דגם הכא חוששין לאיש הזה מאחר דמתו שתיהן במיתה אחת ומכ"ש אם מתו ג' נשיו דראוי לחוש. וב"ש כתב דהתם במילה החשש הוא מחמת חלישות כחו ולא דמיא להכא ע"ש.