באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שסג
(א) ל' הרמב"ם בפ"ג מה' גזילה ואבידה דין ד' משנה בפ"ט דב"ק דף צו ע"ב
(ב) כדמפרש ר"פ שם
(ג) שם במשנה
(ד) מחלוקת רב הונא ורב יהוד' שם דף צו ע"א ופסק כר"י דפסלתו מלכות היינו נסדק דמתני'
(ה) שם בפסקיו פסק כרב הונא וביאר שם משום דרב הונא הוא רביה דר"י ועוד דרב ושמואל דפליגי (שם) במלוה על המטבע סבר' כרב הונא דאי הוי סברי דפסלינהו מלכות הוי כנסדק לא הוי מצי למיתב למלוה מטבע שנסדק וכ"כ התוס' שם ריש ע"ב
(ו) שם במשנה
(ז) אוקימתא דרב פפא שם דף צח ע"ב
(ח) שם במשנה
(ט) בסוגיא דגמ' שם דף צו ע"ב אמימרא דר"פ
(י) פסק כרבי מאיר שם במשנה וכתב ה"ה טעם העבדים מפני שדינן כדין הקרקע שאינה נגזלת והכי פסק רב שם בגמ'
(כ) שם במשנה
(ל) כדמפרש לה רב יהודה שם
(מ) ברייתא שם דף צ"ח ע"ב וכדמוקי לה רב פפא שם
(נ) שם במשנה
(ס) פי' נרבעה או נעבד' דפסול' לקרבן פירוש במום שאינו ניכר כגון בדוקין שבעין רש"י
(ע) שם ד"ה וכ' ה"ה זה יוצא מן במשנה מפורש בגמר' (שם דף ל"ח ע"ב)
(פ) שם דין ו' זה מבואר במעשה דרב נחמן שם פ"ב דף כ"א ע"א פי' לפי גודל השבח שנהנה מבהמתו כך משלם לו
(צ) שם ד"ז מימרא דרב דניאל בר רב קטינא אמר רב שם ריש דף צ"ו
(ק) הכי מסיק בגמ' שם מטעמא דעבדא כמקרקעי דמי וברשותי' דמריה קאי
(ר) שם ד"ח מימרא דרב ושמואל שם וכדאמר רב פפא דלא פליגי וכלשון אחרון וכ' ה"ה וסובר הרב דאם אינה עשויה למלאכה אע"ג דנחית לה בתורת שכירות נותן פחתה דהא גזלן הוא וכן עיקר ודברי הרב ז"ל אפי' כשהשכר יותר על הפחת
(ש) טור ס"ה וכ' הב"י ופשוט הוא ע"פ מה שנתבאר בסימן שצט דשואל שלא מדעת גזלן הוא
(ת) עיין בב"י שתמה עליו דכיון דקי"ל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה מה לי עשה בה מלאכה בעצמו או השכירה לאחר וכו' והב"ח כתב שהמרדכי ר"פ הגוזל בתרא כ' על שם הר"א ממיץ שהיה דן והסכימו עמו כל הגדולים ☜שכל ממון שלא נקנה ביד מי שהוא הרי הוא ברשות הבעלים ונמצא דהשכירות שלו כאלו הבעלים ענמו השכירוהו וכו' והאריך בראיות ברורות וכו' והני נקטינן כהרמ"ה והמרדכי והסכמת הגדולים וע"ל סי' ש"ז ס"ה בכיוצא בזה:
(א) טור ס"ו וכתב הב"י ופשוט הוא וכן כתב ר' ירוחם בנתי' י"ב ח"א בשם הר"ר יונה:
(ב) ל' הרמב"ם פ"ג מה' גזילה ד"ט וכ"כ הטור שמסקנ' הגמ' שם בפ"ב דף כ' ע"ב וכ"א ע"א
(ג) וביאר שם שאין זה אלא גרמא בעלמא ואם הוצרך בע"ה להשכיר לעצמו דירה נלענ"ד שאע"פ שאין דרך הדר לשכור חייב לשלם ממה שכתב הרא"ש שם בפסקיו על דין הבא בסמוך ושכן משמע בגמ' מה חסרו ומה הזיקו משמע הא חסרו והזיקו פשיטא שחייב וכו' ואי איכא לחיובי מהאי טעמא איכא לחיובי מפני שאכל חסרונו של זה וכו' והביאו הב"י בסעיף ו' וכתב המרדכי שם בשם הראב"ן דבזמן הזה כל הבתים קיימא לאגרא והביאו הרמ"א בסמוך
(ד) כתב ה"ה הוא כדברי הרי"ף בהלכות לפי שמדה זו לא נזכרה בגמ' כלל וכן כתב הטור בשמו ושלזה הסכי' הרא"ש ומהטעם שכתבתי בסמוך בשמו
(ה) טור ס"ו וכן כ' ה"ה בשם המפרשים כדמשני שם בגמ' אהא דבעי למפשט מהא דתנן ר' יהודה אומר אף זה הדר בחצר חבירו וכו'
(ו) שם בטור ממה שתירצו התוס' שם בד"ה טעמא דניקף הא מקיף וכו'
(ז) שם ס"ז מהא דאמרי' שם דף כ"א ע"א השוכר בית מראובן מעלה שכר לשמעון וכו' ומוקי לה שם בגמ' בחצר דקיימא לאגרא וכ"כ הנ"י בשם הרמ"ה מדלא קא משנינן הא דנחית אדעתא דאגרא הא דלא נחית אדעתא דאגרא שמעינן כל היכא דלא קיימא לאגרא לגבי בעלים אע"ג דנחית זה אדעתא למיהב אגר לאינש אחרינא וכו' כי היכא דגבי משכיר מקח טעות הוא ואין צריך ליתן לו כלום שהרי נתברר שאינו שלו לגבי שוכר נמי מקח טעות הוא וכמאן דלא אגר דמי ואפי' נתן לו הוי כמחילה בטעות וכו' כן משמע ממעשה דרב ענן דשקל בידק' בארעא וכו' בפ"ג דב"ב דף מ"א ע"א ושכן הסכימו הר"א והריטב"א ז"ל
(ח) ל' הנ"י הביאו הב"י
(ט) שם וכ"כ הנ"י דומי' הלוקח שדה מחבירו ונמצא שאינו שלו שחייב הלוקח להחזיר שדה פירותיו לבעלים ואין לבעלים דין ודברי' עם הגזלן וכ"כ ה"ה ז"ל
(י) שם כ"כ בתוס' הרא"ש שדקדק ה"ר יונה מדנקט (שם בב"ק) נמצא הבית של שמעון מעלה שכר לשמעון ולא נקט משלם שכר לשמעון והביא דבריו הנ"י וכ' שם שכן דעת הריטב"א ז"ל
(כ) ב"י מחס"ב בשם הנ"י
(ל) וביאר שם דשכירות שעשה עם ראובן בטעות הוא ולאו כלום הוא
(מ) וכ' הב"ח מיהו מהרא"י בת"ה סי' שי"ז כתב דהיכא דזה נהנה וזה חסר אפי' מדעת נמי אינו מוחל חסרונו שכן פסק מהרי"ק ע"ש רבינו אפרים על מי שאומר לחבירו אכול עמי ואכל עמו חייב לשלם וכו' (לעיל סוף סי' רמ"ו) וכ"כ ב"י ביו"ד בסימן קס"ו בשם תלמידי הרשב"א דבחצר דקיימא לאגרא והלוהו ודר בחצירו דאע"ג דאבק רבי' אינה יוצאה בדייני' וכו' מ"מ חייב להעלו' לו שכר דחסרי' ממונא וכו' ונ"ל דבפלוגתא דרבוותא המע"ה ואם הדר בו מוחזק מצי למימר קים לי כרשב"ץ ואם בעה"ב מוחזק מצי למימר קים לי כמהרי"ק ומהרא"י שכך העלה בתשו' וכו' ע"כ:
(נ) לשון הטור ס"ח בעיא שם בפ"ט דב"ק ד' ק"א ע"א דמפרש לה שם בגמ' כלישנא קמא ולא איפשטא שם ופסק בה כדין ספיקא דממונא
(ס) נלע"ד שזו לדעת הרמב"ם וכ"כ ספ"ג מה"ג ד"י אבל לדעת ר"י והרא"ש אם תפס מוציאין מידו כמ"ש הרא"ש ברפ"ב דב"ק ובכמה דוכתי והביאו הטור והרמ"א ג"כ בכמ"ד וכצ"ל במ"ש במי' שס"ב סס"ז וכ"כ הב"י בס"ס שצ"א אדברי הטור שכ' ג"כ שם כן כזה והסמ"ע כ' בענין אחר והמעיין יראה האמת ויבחר ומ"ש שם בסי' רס"ב שכ"כ הרא"ש שם נראה שהוא ט"ס כי לא מצאתי שם כן: