באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שלט
(א) ל' הטור מבואר בתור'
(ב) משנ' ספ"ט דב"מ דף קיא ע"א ושם ע"ב יליף לה מקראי וכ"פ הרמב"ם רפי"א מה"ש
(ג) שם ס"ב בשם הרמ"ה דדרשינן כל אשר בארצך ולא כל ארצך
(ד) שם סעיף ג' ברייתא דף קיב ע"א
(ה) ברייתא שם דף קי"א ע"א וכתב ה"ה ואקשינן עלה בגמרא דהני דאיכא ביממא ליכא בליליא והני דאיכא בליליא ליכא ביממא ופריק רב חסדא שם שכירות אחת הוא ופרש"י ודאי כולם ביחד לא משכחת לה וכו' אלא יש מהן בשכיר יום ויש מהן בשכיר ליל' עכ"ל וא"כ היה דעת רבינו היה לו לבארה ע"כ והכ"מ כתב כשכבשו יום וליל' עבר בכולם וכו'
(ו) ל' הטור ס"ד וכן כתב הרמב"ם שם ד"ב משנה וברייתא שם דף ק"י ע"ב
(ז) שם ושם משנה שם וכדמפר' לה רב שם דף קי"א ע"א דקיימא לן הלכתא כרב באיסורי וכן בהלכות
(ח) שם ושם במשנה
(ט) ל' הטור ס"ה וכן כתב הרמב"ם שם ד"ג ברייתא שם דף קי"ב ע"א
(י) שם ס"ו ושם ד"ד ברייתא שם סוף דף ק"י וכדמוקי לה שם דף קי"א ע"א
(כ) טור שם מדברי התוספת שם בד"ה אמר ליה לשמעיה וכו'
(ל) שם ושם ברמב"ם
(מ) ל' הטור וכ"כ ה"ה שם
(נ) שם ס"ז ושם ד"ה ברייתא שם דף ק"י דאינו עובר אלא עד בקר ראשון
(ס) מימר' דרב שם
(ע) כדמפרש רב יוסף שם
(פ) ל' הטור ס"ח מימרא דרבה בר רב הונא שם דף קי"א ע"א
(צ) וביאר שם ☜ואפי' לא יתבע לו אלא דבר מועט שהוא יודע שהוא חייב לו ואפי' בלא חשבון
(ק) שם ס"ט ושם ברמב"ם משנה שם דף קי"א ע"א
(ר) בריית' שם דף קי"ב ע"א:
(ש) שם במשנה ושם בברייתא
(ת) וכתב הב"י ל' הרמב"ם וקבל הרי זה פטור ומפרשו רבינו דהיינו שקיבל עליו שם ליתן לו:
(א) טור וכ"פ רש"י שם במשנה וכן מבואר שם בדברי הרי"ף והתוספת והרא"ש
(ב) פלוגתא דרב ששת ורבה שם דף קי"ב ע"א וכתב הרא"ש שם הל' כרבה דלא חשיב ליה מחילה דמתניתין דייקא כותיה ומכאן ראיה דמחילה לא בעי קנין דאי בקנין פשיטא דאינו חוזר וכו' ואפ"ה אמר רב ששת דאינו חוזר משום דמחל לו ורבא דאמר אינו חוזר משום דלא חשיב ליה מחילה ע"כ וכן כתב התוספת שם וגם הרי"ף פסק כרבה
(ג) כתב הרא"ש בספ"ד דכתובות שכיר שנשכר אצל ע"ה לזמן ידוע וקנה לו בגדים ☜אם יצא תוך זמנו כההוא דאמרינן פועל חוזר אפילו בחצי היום אדעתא דהכי לא יהיב ליה אבל אם יצא בזמנו כיון דידוע בה דאורחא דשכיר למיפק בזמני' איבעי לי' לאתנוי ומדיהיב לי' בסתם גמר ומקני ליה עכ"ל מגליון ש"ע א"מ ז"ל: