באר הגולה (רבקש) על אבן העזר טז
(א) ל' הרמב"ם בפי"ב מה' איסורי ביא' ממסקנת הגמר' אלא דאוריי' דרך חתנות וכו' ע"א דף ל"ו ע"ב וכמ"ש ה"ה שם
(ב) רצ"ל וכן הוא ברמב"ם ובטור
(ג) טור
(ד) מעובד' דרב שילא ברכות דף נ"ה ע"א והרב הגדול מוהר"ר שאול הלוי מורטיר' זצ"ל ר"מ ואב"ד בק"ק אמשרדם חיבר פסק ארוך בבא על הגויה דרך זנות והגדיל והפלי' להוכיח בו שהי' מדאורייתא בראיות ברורות ומוכרחות ופיר' אותה סוגי' דע"ז דף ל"ו ע"ב מסכמת לדעתו השם יזכני שיצא לאור בדפוס עם שאר חיבוריו כי רבים המה
(ה) מסקנ' הגמ' שם בע"א אהא ב"ד של חשמונאי גזרו וכו' וכפי גירסת רבי' שם
(ו) כמימרא דרב תמורה דכ"ט ע"ב
(ז) מהא דאקרויה לרב כהנא בחלמ' סנהדרין דפ"ב ע"א
(ח) שם ופשוט הוא בהרבה מקומות וכמ"ש ג"כ לעיל סי' ד' סעיף י"א
(ט) שם וכתב ה"ה משום דלא גרע מאיסור של דבריהם
(י) ע' א"ח בשם הגאונים
(כ) שם משנה יבמות דף ל"ט ע"ב ומדין חציו עבד וחציו בן חורין מבואר בסי' רס"ז
(ל) שם וכתב ה"ה שזה פשוט ונראה מדברי רבינו שאין כופין את האדון לשחרר שתיהן דאשה אינה מצוו' על פריה ורביה וכדין מי שחציה שפחה וחציה בת חורין מבואר בי"ד סימן רס"ז סעיף ס"ב ואינה יכולה להשתעב' כלל בשניהם מספק שהמוציא מחבירו עליו הראיה אבל אם היו שתיהן בנותיו יש לו בהן הזכות שיש לאב על בתו ממה נפשך
(מ) שם וכ' ה"ה שזה פשוט וברור