באר בשדה על רש"י שמות כח
<< · באר בשדה · על רש"י שמות · כח · >>
תשבץ וכו'. למושב קביעת וכו' – כתב מוה"ר לפי דברי הרמב"ם לא היו שם אבנים טובות כלל וכו'. כנראה מתוך דבריו שלפי דברי רבינו היו אבנים טובות בכתונת, והא ליתא דגם רבינו לא כתב אלא שהיה בכתונת גומות כמו העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעות אבנים טובות, אבל היו גומות בלבד לנוי, ופשוט:
מצנפת. כמין כיפת כובע וכו' – ועיין ברא"ם שהאריך, ומה שכתב על מה שטען הרמב"ן על דברי רבינו. ונלע"ד שהרמב"ן היה גורס 'מצנפת כמין כובע' ולא 'כמין כיפת כובע' כמו שהיא גרסתינו, ולזה טען מה שטען, ולפי גרסתינו נראה לי שדעת רבינו לומר שאין המצנפת של כהן גדול כמין כובע ממש, שהרי לאותן שהן כמין כובע קורא להם במקום אחר "מגבעות" ומתרגמינן 'כובעין', ואם איתא שגם המצנפת היא כמין כובע ממש הוי ליה לתרגם גם כן כובעא ולא מצנפת, ולזה מפרש שהמצנפת היא כמין הכיפה של כובעשלא היה נותן אותה סביב הראש עד המצח כמו שנותנין הכובע, אלא עושין אותה כמין כיפה ונותנה בגובהה של ראש, ומתחתיה היו לו התפלין והציץ, וזהו ממש כדעת ריב"א שכתבו התוספות בפרק קמא דגיטין ובסוכה דף ה' וביומא דף י"ב ודף כ"ה. ועיין בפרק קמא דגיטין בתוספות דף ו' ד"ה עטרות, ודוק:
בגדי קודש. מתרומה המקודשת – דבשלמא לעיל דכתיב "ועשית בגדי קדש לאהרן" יש לומר דקרי להו בגדי קדש משום שעל ידם מתקדש אהרן, וכמו שכתב רבינו '’לקדשו לכהנו לי’ לקדשו בכהונה על ידי הבגדים', אבל הכא דחזר ואמר "ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך" למה ליה הא כבר כתיב לעיל "ואתה תדבר כו' ועשו את בגדי אהרן לקדשו", א"ו הא קמ"ל שיעשו אותם מתרומה המקודשת, ועי' מה שכתב בזה מורי הרב: