אשתו (רחל)

אִשְׁתּוֹ\רחל בלובשטיין

הִיא פּוֹנָה וְקוֹרֵאת לוֹ בִּשְׁמוֹ.
וְקוֹלָהּ כְּתָדִיר;
וַאֲנִי בְּקוֹלִי לֹא אֶבְטַח,
פֶּן יַסְגִּיר.

הִיא עוֹבֶרֶת בָּרְחוֹב לְצִדּוֹ
קֳבָל עָם, קֳבָל אוֹר;
וַאֲנִי בְּחֶשְׁכַת עֲרָבִים
בַּמִּסְתּוֹר.

לָהּ טַבַּעַת זָהָב עַל הַיָּד,
מַבְרֶקֶת, שְׁלֵוָה;
אַךְ כַּבְלֵי בַּרְזִלִּי – מוּצָקִים
פִּי שִׁבְעָה!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).