פיוט מר' אהרן פרץ:

אֱנוֹשׁ נוֹצָר וְכָל-נִבְרָא, הָבוּ כָבוֹד וְתִפְאָרָה.
וּתְנוּ חוֹסֶן עוֹז לַתּוֹרָה, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה.
עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה, מִפְּנִינִים הִיא יְקָרָה.
יְאוֹת קוֹל שִׁירָה וְזִמְרָה, לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה:

הֲלֹא הִיא רַהַב מַחֲצֶבֶת, מְחוֹלֶלֶת הַתַּנִּינִים.
מַצֶּלֶת מֵאֵשׁ שַׁלְהֶבֶת, וּמִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.
בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם מְדוֹרָהּ, וְעַל-הָאָרֶץ יָרַד אוֹרָהּ,
עַל יַד אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה. לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה:

רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ מְקַיֵּם, כָּל-הָעוֹלָמוֹת עַל-תִּלָּם.
וְלָקַח מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכָל וָחַי לְעוֹלָם.
קוּמוּ מִפָּנָיו בְּמוֹרָא, וְאִם מִדַּת יָמָיו קָצְרָה,
הֲלֹא הוּא גָדוֹל בַּצּוּרָה, לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה:

נַפְשִׁי עוּרִי מִתּוֹךְ שֵׁנָה, בְּצֵל קוֹרַת עֲצָתִי שְׁבִי.
וּמֵי-שֵׂכֶל חָכְמָה וּבִינָה, בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה תִּשְׁאֲבִי.
זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ יְשָׁרָה, מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּבָרָה,
עֵינֵי הַשֵּׂכֶל מְאִירָה. לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה:

פִּי יֹאמַר וְלִבִּי יַחְמֹד, רְצֵנִי אֵל בְּבַקָּשָׁתִי.
צוֹר תְּעוּדָה וַחֲתֹם לִמּוּד, בְּקִרְבִּי עַד-בֹּא יוֹם חֲלִיפָתִי.
בְּאָהָלְךָ עוֹלָמִים אָגוּרָה, וְנִשְׁמָתִי לְךָ תְּשׁוּרָה,
בִּצְרוֹר הַחַיִּים צְרוּרָה. לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה:

נלקח מהספר "הלל וזמרה - שירים ופיוטים ליוצאי תוניס ג'רבא וקהילות לוב" בעריכת אוריאל בוכריס, הוצאת מכון הרב מצליח.