אֱמֹר לַשַּׂר אֲשֶׁר עָלָה וְגָבַר
וְנִכְבָּדוֹת בְּתֵבֵל בּוֹ מְדֻבָּר:
בְּךָ בָטַח וְלֹא נֶעְזַר לְבָבִי,
אֲבָל בּוֹשׁ מֵאֲשֶׁר קִוָּה וְשׂבַּר!
כְּבַת נָדִיב בְּעֵת פָּתְחָה לְדוֹדָהּ –
וְהוּא חָמַק לְפָנֶיהָ וְעָבַר.
