אם הבנים שמחה/הסכמות
בתור הסכמות אעלה בראש ספרי הסכמות גדולי עולם וקדושי עליונים משנת תרכ"ד שנתנו הסכמתם על ספר דרישת ציון להגאון הצדיק מו"ה צבי קאלישער ז"ל שהי' ראש מן המתעוררים על בנין הארץ וחיבר ספר מיוחד על זה וספר זה בא לידי פה עיר הבירה אחר שכבר גמרתי ספרי ובהרבה דברים זכיתי לכוון לדעתו ומשנה לא זזה ממקומה ויען שהלכתי בעקבותיו ידעתי בטח שאילו היו הגאונים וקדושים הנ"ל בחיים היו נתנו מהודם עלי והיו מסכימים ג"כ לספרי ע"כ אני לוקח הסכמתם שבספר הנ"ל ג"כ על ספרי.
הסכמת גאון עולם קדוש ה' מכובד רבן של כל בני הגולה שר התורה מי כמוהו מורה כבוד מרנא ורבנא מרן ר' ישראל יהושע ז"ל אב"ד דק"ק קוטנא הנקרא ר' יושעלע קוטנער בעה"מ ספרים הרבה ושו"ת ישועות מלכו.
- ב"ה ו' טבת תרכ"ד לפ"ק.
יקר רוח איש תבונה ממנו יתד ממנו פנה כבוד ידידי הרב הגדול המפורסם לגאון ותפארת כש"ת מו"ה צבי הרש קאלישער נ"י.
הן האירו אל עבר פני אמרותיו היקרים ושמחתי בראותי גודל התאמצו בדבר חברת ישוב א"י והנה המתחיל במצוה אומרים לו גמור עשה תעשה וגם יכול תוכל בל יפול לבו ואל ירך מדברי המנגדים כי לא בהשכל ידברו האומנם כי הגדיש מעכ"ת הרמה שי' קצת את המדה בדבר הקרבנות כי הוא דבר קשה מאד אחר אשר אין היתר רק בקרבנות צבור צריך שיסכימו על זה רוב ישראל והוא כמעט מן הנמנע כעת אחר אשר נתפזרו ישראל בעוה"ר בכל כנפות הארץ בגופם ובדעותיהם אולם בדבר החזרת ישוב א"י אשרי חלקם של המתאמצים בזה.
והנני אומר שלום לכ"ת שלום לראשי החברה והי' ראשיתם מצער ואחריתם ישגא מאד כנפשם וכנפש הדו"ש בלו"נ
הסכמת הגאון הגדול הצדיק עיר וקדוש הרב דומה למלאך ה' צבאות כקש"ת מוה"ר אלי' במוהר"ש זצ"ל אבדק"ק גריידיטץ בפרייסען.
נדרשתי מאת י"נ הרב הצדיק המפורסם גאון ותפארת בישראל מו"ה צבי קאלישער יחי' לאי"ט להסכים על הספר השלישי הזה אשר יקרא שמו בישראל דרישת ציון וחברת ארץ נושבת וכאשר עיינתי בדבריו הישרים והנעימים הבנוים על קוטבי האמת וצדק אמרתי אולי יחיש ה' בחמלה ויקוים בנו עתה דברי החוזה מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחורבותיה אקומם ומצאתי עצמי מחויב לא לבד להסכים על הדפסו אולם עוד להציע דברים בזה וכו' ואולי יתעשת לנו מהרה אחר שנעשה מצדנו התחלה מועטה ויקבל ה' ברחמיו זאת לקיים[1] שובו אלי ואשובה אליכם וכו' ולכך גם עלינו לאמור קמתי אני לפתוח לדודי וכאשר יהי' התחלה מועטת מאתנו שוב יאמר ה' עלינו במלואה ובאמיתית דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו וכו' חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וה' יעשה הטוב בעיניו ויתקיים בנו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד מתי כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו ועיין לזה טעם בדברי הגאון ספורני.
ה"ק אלי' במוהר"ש זצ"ל חב"ק גרידיץ יע"א.
הסכמת הגאון הגדול חכם ספרדי אבדק"ק ראשון לציון יצ"ו.
רב גובריה ורב חיליך לאורייתא גלי עמיקתא ומסתרתא ה"ה הגאון המפורסם הרב הצדיק דורש לציון כמוהר"ר צבי הירש קאלישער נרו יאיר והוי זהיר כאור שבעת הימים כיר"א.
רב שלום וכו' שותי' דמר אמרות טהורות עינים מאירות והוכח לחכם בראיות ברורות כי אין משיח לישראל כאשר עולה על לבות בני אדם יאמרו נא בית ישראל פתאום יבא עתו עת דודים ה' בשופר יתקע להאיר על הארץ לאמור לאסורים צאו מחושך וצלמות ומאפלה לאור גדול לא כן הוא כי אם קושטא קאי לפי האמת בני ישראל יוצאים מאפלה לאור גדול ברם בקושטא לא תזרח ולא תצמיח פתאום תשועה גדולה ולהעלות בתכיפה אחת מבור חושך וצלמות למדרגה עליונה כי אם עלייתם מעט מעט ממדרגה למדרגה אשר למעלה הימנה ואחר ההרגל באותה מדרגה ירימו ראש לאחרת הסמוכה כי העלייה ההפוכה כמו רגע מקצה האחרון אל קצה העליון מלבד שהוא רחוקה מהמציאות אף גם זאת הן עם בני ישראל לא יוכלו לסבול רוב טובה כמו שלא נוכל הנרפא ממחלתו הקשה והמסוכנת לקבל תיכף ריבוי המאכלים ותענוגות בני אדם לרוב חולשתו והנסיון יוכיח למאן דגני בבית אפל אם פתאום ירוהו אור גדול לא יוכל להנות מזיו אורו וכמו שהביא מע"כ מדברי הזה"ק פ' וישלח כן הדברים אמתיים ראויים למי שאמרן דברים הנכנסים ללב ישרים ילכו בם המלמדים להועיל כי האמונה האמיתות אשר באמת ובתמים לה' הישועה ואין זולתו ולכל היד החזקה והאותות והמופתים הנוראים אשר הם למעלה מן השכל ואלקים משמים ישלח בית המקדש בנוי ומשוכלל בידי שמים ומעינות החכמה ולכל הטובות השלמות וההבטחות העתידות את הטוב נקבל מאת האלקים באחרית הימים אחר ההכנה הטובה[2]
וזו משלנו היא להכין לבבינו לקבל הטובה ההיא אשר ייטיב ה' עמנו ע"י מעשה בשר ודם להיות נעזר בגבורה וכשרון מעשה המיוחדים לעורר אהבת דודים כימי נעורינו ללכת אחרי ה' ואין זה מכלל השבועה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ כי בשגם קץ האחרון נסתם כל חזון ולא נוכל להחליט המאמר כאמור בא זמן הישועה מ"מ מאחר שעינינו רואות את מעשה ה' הנורא ונשגב בהשגחה אלקיות על עמו ישראל כי הנה לב מלך ביד ה' וה' נתן בלבם את החסד ואת הרחמים דעבדי חירותא חירות משיעבוד והמה המלכים מבקשים לפאר לרומם קרנם של ישראל ולגדל שמם בעולם אשר לא היו לעולמים ועוד ידם נטויה לשום את ירושלים תהלה מי שמע כזאת ומי ראה כאלה ולא יחשוב בדעתו כי רוצה ה' בעמו יפאר ענוים בישועה כי חפץ ה' בנו הוי דודי שלח ידו מן החור העורר אותנו על הישועה ועל הגאולה וכאור בקר יזרח ויאיר ה' לנו ואנחנו בשם ה' נקומה בעזרת ה' בגבורים עד קמתי אני לפתוח לדודי ואם ח"ו נתרשל בדבר ודודי חמק עבר ונבקשהו ולא נמצא ח"ו יהי' הראות לדעת כי עי"ז הקבה"ו הוא המעורר ומודיע כי חפץ ה' בעולות להעלות את ישראל למעלה ראש וזהו עד שתחפץ ומאחר שמלך ישראל וגואלו מושך אותנו באותות וסימנים אנחנו עמו ועבדיו אחריו נרוצה לא בחיל ולא בכח יגבר איש ח"ו להמרות בא"ה ומלכי חסד או חלילה לעלות בחומות ללחום את מושל כי אם לפלא נדר או בנדבה הרצון והשלמות הלב להשלים רצון הבורא האל ית"ש באתערותא דלתתא במה שבידינו לעשות בעזר אלקים בסיוע מלכי החסד ורצונם הטוב הגמור ומן שמיא מיהב יהבי שיתגלגל זכות לטובתינו ולטובתם ע"י זכאים שכמותם ואנחנו בארץ נעשה ונצלח לתת גאולה לארץ הקדושה בחריש ובקציר ומצוות התלויות בארץ ותשועת ה' מארץ תצמח והי' כאשר יראו עינינו עזרת ה' ממרום כפשט דברי הנביא (ישעיהו מ״ט:ח׳) ביום ישועה (פשטי' בעת הקץ) עזרתיך ואתנך לברית עם להקים ארץ (פרש"י להקים ארץ' ארץ ישראל הבחירה לי בכל הארצות) להנחיל נחלות שוממת וגו' לא ירעבו ולא יצמאו וגו' ואח"כ יפצחו הרים רינה כי נחם ה' עמו וענייו ירחם ע"כ לשון עתיד וגם כי נחם כמוהו כמו שתרגם יונתן עתיד ה' לנחמא עמיה ואחרי היות לנו שדות וכרמים ומהם ניזונים אביוני עמינו לא ירעבו ולא יצמאו ונחלו לעולם נחלת שדה וכרם ובתים טובים והשגחתו יתב' עלינו בבית ובשדה וראו כל עמי הארץ בית ישראל יושבים על אדמתם לא תחסר כל לכל עבודה בשדה כמוני כמוהם איש תחת גפנו ותחת תאנתו ולא יקנאו לבית ישראל אין שטן ואין פגע רע בהיות מלכי אדמה וכבודם חופף עלינו לקרבנו לעבודתו ית"ש איהו גופא יהי' לנו לאות ולמופת גדול כי מאת ה' היתה זאת והוא הנותן כח ולב אביר ודעת עליון יתננו לאות ולהבין ולהשכיל ולהסביר להתקרב עוד אל ה' לעמוד לפניו ולשרתו בעבודת הקודש ומזבח חדש בציון נכין כמבואר בדברי הירושלמי שהביא מע"כ נ"י ובזכרוני מדברי רז"ל שיהי' זה מ' שנה קודם לביאת הגואל וכאשר נתקרב ונכין עצמינו אצל מזבח ה' וישראל שרויים על אדמתם ישבו בנוה שלום איש לאהלו אוהלי ביהמ"ד מרבה ישיבה מרבה חכמה תורה יצאה בהינומא לדעת מה יעשה ישראל בסדר עבודה ולכל ציצין המעקבין ומגילת סתרים סתרי חכמה הלומד ע"מ לעשות ימצא חכמה לכל צרכי כהונה שמה ישבו כסאות ישיבה של כהנים לדעת את ה' ואת המעשה אשר יעשון.
וכרצות ה' דרכי איש כמעשהו ממנו מוציא הקבה"ו חמה כאור החמה שבעתים היא הגאולה שלימה תשועת ה' מעולפת ספורים עם כל היעודים וההבטחות המיוחדות לה' לבדו והי' ה' למלך על כל הארץ כהא אמינא ולא מסתפינא שהן הן הדברים מצודקין שמחוייבים לשמור לעשות אתחלתא דגאולה וכל מעשה אשר נעשה אנחנו בתחלה הוא עצמו יורינו דרך נבחר אל המעשה הבא אחריו ובראותינו כי חפץ ה' בידינו יצלח ממנו נקח לשום לב ויתאמץ לבנו להתקרב אל ה' במדרגה היותר מעלה ובכן נא גבור חזק ואמץ לבך ואתם שרי ישראל חזקו ויאמץ לבבכם לקרב אל המלאכה עוד יקנו בתים שדות וכרמים לעשות צדקה בארץ על האדמה כתיב לזכות לארץ הקדושה ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה לישראל למקנה ושתעשה בה מצות התלויות בארץ וזהו הצדקה שמקרבת הגאולה שממנה תוצאות חיים ומזון לכולה בה ואלקים משמים יסמוך גאולה לגאולת הארץ ותשועות בני אדם וגאולתם שלימות מהרה תצמיח על ידי מעשינו ומעשה ידינו כוננה עלינו מעתה קומי השרים שרי צבאות ישראל חזק ונתחזק בעד ערי אלקינו משחו מגן בבנין ירושלים וגאולה תתנו לארץ אל תראו ואל תחתו כי ה' עמנו וכל מלכי אדמה לבם שלם עמנו ואנחנו עמהם וחפצים בטובותינו למלא רצון בוראנו וה' יעזרנו על כבוד שמו ובא לציון גואל משיח לישראל כן יהי רצון אמן ואומר חלותי הוא כרצון עליון תכונן חברת ארץ נושבת והתיקונים ממנין שבט"י יודיעני נא אופניו וסדוריה וה' עמנו ולדברו הוחלתי רק אין דבר זולתי החיים והשלום יסובבנהו ויכוננהו ולכל אשר יפנה ישכיל ויצליח ונגילה ונשמחה כנה"ר וכנא"ה דושו"ט ומעתיר בעדו עתרת החיים והשלום דא גושפנקא דשדר מלכא לי לשמי.
הצעיר חיים דוד חזן ס"ט.
אלה הן ההסכמות שלשה גדולי עולם צדיקי הדור מדורות שלפנינו ולפני לפנינו שהרימו קולם בהתלהבות עצומה לרעיון הנשגב והקדוש הזה ודברי רבינו הקדוש ר' יהושעלע קוטנער ז"ל שהי' יחיד בדורו בתורה ובצדקות וכולם ענו אחריו מקודש שמתי לי למטרה שכתב בהסכמתו בל יפול לבו ואל ירך מדברי המנגדים כי לא בהשכל ידברו ומה שהגאון הקדוש מקובל אלקי מגרידיטץ וכן החכם הספרדי מראשון לציון כתבו בהסכמתם שבזה שנתנו לנו מלכי ארץ רשות לבנות ארץ ישראל וירושלים נתקיים בנו הקרא דודי שלח ידו מן החור כוונו בזה לדברי רבותינו במדרש שה"ש סי' ה' וזה לשון המדרש דודי שלח ידו מן החור (ופירש המתנות כהונה שלח ידו מן החור לעשות לי נסים ע"י כורש) א"ר אבא בר כהנה אמרה כנסת ישראל לפני הקבה"ו רבש"ע כל נסים שעשית לי ע"י כורש לא הי' טב לעשותן לי ע"י דניאל וע"י אדם צדיק אעפי"כ ומעי המו עליו א"ר עזריה אמר הקבה"ו גזר טב אנא אתון אמרין ומעי המו עליו גם אני אמרתי מעי מעי אוחילה עכ"ל המדרש (ועיין מה שכתבתי בפנים בישוב תמיהת כנס"י ובפירוש המדרש) עכ"פ אומר בפירוש המדרש דבזה שנתן כורש רשות לבנות נתקיים דודי שלח ידו מן החור ונחשב לנו לנס כמו כן היטב דברו בזה צדיקי גדולי עולם הנ"ל שגם בימינו במה שנותנים לנו מלכי ארץ רשות לעלות ולבנות לנס יחשב שעושה לנו הקבה"ו נסים על ידם ונתקיים הקרא בזה דודי שלח ידו מן החור והוא מעשה אלקינו על כן כל המנגד בזה הוא מנגד לרצון העליון ויש לומר עליו כמו שאמר משה רבינו לקרח כי לא עלינו תלונותיכם רק על ה' וד"ל ונראה לי דעל כן תמיד בכל עת שנתנו מלכי ארץ רשות לעלות ולבנות הארץ ובית המקדש קבלו ראשי ישראל באהבה את רשות הזאת וכמו שסיפרו חז"ל במד"ר תולדות שבימי ר' יהושע בן חנניא נתן המלכות רשות לבנות בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא (עיין מ"כ טרפיזין שולחנות בלשון יון) כי הם היו עשירי הדור והם דאגו על ההוצאות שקורין פינאנצירען עיי"ש כי הכותים העלו שטנא בזה והטו את לב המלכות לבטל הדבר עכ"פ ר' יהושע בן חנניא וחכמי הדור קבלו באהבה את רצון הזה וודאי מפני שראו בזה באשר דודי שלח ידו מן החור ויש לדון בזה ק"ו הלא ר' יהושע בן הנניאהי' רק שני מאות וחמשים שנה אחר החורבן ועיין שם הגדולים לרבינו החיד"א שכתב בטעמא דמילתא דמשיח לא בא בזמן התנאים והאמוראים שהיו קדושי עליונים והיו ראויים במעשיהם לביאת בן דוד ורק מפני שנגזר כל היום דוה להיות בגלות אלף שנה והם היו חיים באלף הראשון של הגלות ע"כ לא הי' זמנו של הגאולה בימיהם ואעפי"כ כשקבלו רשות לעלות לארץ ישראל לא דחו אותה מפני שאולי יהי' פקודה אף קודם הזמן ועיין ג"כ בע"ז פ"ק שה' מאות שנים אחר החורבן חשבו שיהי' פקודת הגאולה אף שהי' באמצע האלף מפני שאולי יהי' עת רצון פרטי א"כ מכש"כ וק"ו בן בנו של ק"ו בזמנינו שאנו כבר עומדים באלף הששי בערב וכמו שכתבתי בפנים בודאי הדין נותן שלא לדחות בידיים הפקודה ששולח ה' לנו ע"י מלכי האדמה ובפנים בפרק שלישי אאריך יותר בזה אי"ה וכעת לא באתי אלא להראות במחוג שמה שאמרו שני שרי צבאות הנ"ל שבזה נתקיים הקרא דודי שלח ידו מן החור כוונו האמת בזה לדברי רבותינו בעלי המדרש ודוק.
ועתה אעתיק עוד בראש ספרי שיהי' לי ג"כ בתור הסכמה על ספרי מה שמצאתי בראש ספר שו"ת נפש חי' להגאון הגדול מובהק בדור קדום שלפנינו קדוש ה' מכובד מרן ר' חיים אלעזר וואקס אבדק"ק קאליש ברוסיא שהי' בזווג ראשון חתן אחיו של רבינו בעל דברי חיים מצאנז ובזווג שני נעשה חתן ר' יושעלע קוטנער הנ"ל והי' גאון עולם וצדיק מופלא וזה לשונו אות באות והנני להעתיק בחיבורי זה האגרת אשר כתב אלי הגאון הצדיק עיר וקדיש הרב דומה למלאך ה' צבאות כבוד קדושת שמו תפארתו מוהר"ר אלי' במוהר"ש זצ"ל אבדק"ק גריידיטץ יע"א בארץ פרייסען.
ואלה דברי המכתב.
ב"ה י"ג למב"י תרל"ד.
ישא ה' ברכה ליד"נ וכו' הרב מו"ה חיים אלעזר נ"י אבד"ק קאליש יע"א.
הנה אם הי' בכחי לעשות פעם נסיעה לשעשע עם כבוד גאונו נ"י בצירוף גדולי רבני פאלען לפקח על עסק הקודש ישוב ארץ ישראל הייתי מדלג על ההרים לבא שם אבל תש כחי לטוב נשמע ולבקש מאת כבוד גאונו למצוא מבוא לבוא לכאן לא רחב לבי על כן אניח הכל לרצון הבורא יתברך ואצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שיהי' התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך ואין לבאר במכתב רק מעט נמצא בתהלים ק"ב עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה וגו' ועיין ספורני שם שנגלו לגלות מחמת מאיסת הארץ ובתיקון זה יבוא הגאולה (אמר המחבר ספר הנוכחי חידוש שלא זכר רבינו שגם רבינו המהרש"א בתענית ד' ט"ז ע"ב כתב בפירוש כן בביאור פסוק זה וכמו שאביא אי"ה דבריו בפרק שלישי) כתיב בתהלים פ"ה רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב ואיתא בילקוט בתיקון המתנות ואז שבת שבות יעקב באין זכות הרבה כמו שנאמר כמה קראי אח"ז ואיתא באלשיך ועקדה שניהם אומרים יחד וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור ואת הארץ אזכור שקשה למה כפל תיבת אזכור פעמיים שוב בסוף הא בזה התחיל הקרא אך אמר הקבה"ו וזכרתי הייתי זוכר זכות אבות ולא הגליתי אותם רק הייתי מעניש אותם במקומם אבל והארץ אזכור העלובות שעשו בארץ במניעת שמיטות ומתנות בארץ בלי מציאות למחול לכך צריך פיתוי האדמה וגם בשכל האנושי הוא לעשות לפדות האדמה התחלה מאתנו ושוב יגמור ה' ויש לראות גודל התכלית בזה שהקליפה גובר גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה יען שכל כח הקליפה תלוי בגלות ובביטול הגלות יבוטל כמאמר הגמ' בסוכה.
ידידו ואוהבו
ה"ק אלי' במוהר"ש זצ"ל חו"פ? גריידיטץ יע"א.
מסרתי עוד דברים בזה לידיד נפשינו הרבני מו"ה גרשון נ"י.
אמר המחבר (היינו המחבר ספר נפש חי') לעשות רצון צדיק זצוק"ל אחפוץ בכל לב ומצאתי מדרש רבה בפרשת קדושים בפסוק וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל ר' יהודה ב"ר סימון פתח אחרי ה' אלקיכם תלכו וכי אפשר לב"ו להלוך אחר הקבה"ו אותו שכתוב בו בים דרכך ושבילך במים רבים ואתה אומר אחרי ה' תלכו ובו תדבקון וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים להדבק בשכינה אותו שכתוב בו כי ה' אלקיך אש אוכלה וכתיב כורסוון שביבין דנור וכתיב נהר דנור נגיד ונפיק מן קדמוהי ואתה אומר ובו תדבקון אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקבה"ו אלא במטע תחלה הה"ד ויטע ה' אלקים גן בעדן אף אתם כשנכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הה"ד כי תבואו אל הארץ ונטעתם עכ"ל המדרש (ואני המחבר ספר הנוכחי אוסיף על דברי הגאון נפש חי' במה שמצאתי בספר הקדוש צרור המור לחמיו זקנו של רבינו הבית יוסף בפ' מסעי שכתב דקדושת ארץ ישראל גבה מאד שתיכף אחר הקבה"ו בכבודו ובעצמו בא ארץ ישראל וזה שאמר הכתוב גבי כלב וימלא אחרי היינו אחרי ממש שהוא א"י שהוא אחרי עיי"ש ועפי"ז שפיר למדו במדרש מקרא אחרי ה' אלקיכם תלכו לילך לארץ ישראל ולעסוק במטע היינו אחרי ה' תלכו לילך לא"י שהוא אחרי שי"ת ממש ודל"ב) והנה בשנה העבר בעזה"י קניתי שלש גנות בכפר חאטין הסמוך לטבריא ושם נמצא קבר יתרו ונטעתי שמה ששה מאות עצי אתרוגים ובשנה זו אקוה אי"ה לנטוע כמה אלפים עצי אתרוגים אצל ים החוילה ומזה נוכל לקוות לעלות אל המסילה העולה בית ק"ל להושיב משפחות לעבוד את האדמה ולשמרה וגם יהי' לישראל אתרוגים למצוה כשרים בבירור בלי שום חשש כלל כאשר נתבאר בהתשובות שלפנינו ואי"ה כאשר יצא לפועל מחשבותינו לטובה שיושלח לוח בכל שנה מאה"ק על קידוש חדשים ושנים (עיין בספר נפש חי' שם כי העלה להלכה שכל הלוחות שנעשים בחו"ל אינם כשרים רק צריך דוקא להשתמש בלוחות שנעשים בא"י ואני מוסיף על דבריו בזה לעיין בח"ס ח"ו סי' ל"ה שכתב ג"כ שצריך לעשות החשבון כפי מה שהוא בא"י א"כ צדקו דברי הנפש חי' בזה ודוק) שמה יבואר כל פרט ופרט הנעשה באה"ק לרוות צמאון שלומי אמוני ישראל המתרפקים על טהרת הקודש הכמהים ותאבים לדעת שלום ירושלים ומה נעשה בה כנאמר שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך יהי' שלום בחילך שלוה בארמנותיך ונזכה לראות הר בית ה' נכון בראש ההרים וארמון על משפטו ישוב אכי"ר עכ"ל הגאון הגדול מאור הגולה בעל נפש חי'.
ועתה אעתיק עוד מדברי תשובות ישועות מלכו להגאון רבן של ישראל איש אלקים קדוש מרן ר' יהושעלע קוטנער מה שהשיב להרבי מקאצק בענין זה וזה לשונו אות באות.
ב"ה יום עש"ק מצורע תרנ"א לפ"ק פה קוטנא.
סמוך לגאולה יעלה מעלה כבוד הרב הגדול בוצינא קדישא מגזע תרשישים כש"ת מו"ה ישראל נר"י בקאצק יצ"ו.
אחדשה"ט ע"ד שמעכ"ת חש לדברי הרמב"ם בה' מלכים ולפי דעת הכ"מ העולה מבבל אפילו לא"י עובר בעשה הוא אינו מובן שהרי זה לא נאמר אלא על ארץ בבל בפרט ולא על שאר חוץ לארץ והטעם כי אחרי שהם נתרשלו בימי עזרא ולא רצו לשוב כי לא חשבו זאת לפקודה גמורה שצריכים לישב שם כפי נביאת הנביא עד פקודה האחרונה אבל בני מדינות הללו שהם מגולי טיטוס שנגלו מא"י עם שאר בני הארצות אינם בכלל זה והוא מצוה גדולה ונראה שגם בני בבל שעלו לא"י בעוד הבית המקדש קיים בבית השני כשגלו אח"כ מא"י לאלו הארצות אינם בכלל זה (אמר המחבר עיין בסולם בית אל בסידור יעב"ץ ובפאת השלחן סי' א' ובדרישת ציון מה שכתבו מהא דרב יודא הנ"ל דלק"מ ודוק) ומה שחשש מהר"ם מרוטענבורג הוא מחמת חשש דרכים וחסרון פרנסה גם מפני המחלוקות שהי' אז כידוע שבזמן מהר"ם מרוטענבורג הי' מחלוקה גדולה בין יושבי ארץ ישראל ויושבי אשכנז וצרפת בימי הר"ר משה תיקי שנתעורר עוד הפעם המחלוקה אודות הספר מורה נבוכים אבל בשביל העולה מבבל לא"י לית מאן דחש בזה וא"כ בזה"ז שנשתנה בעזה"י לטובה הן בסכנת הדרכים והן מצד טבעיית ודאי הוא מצוה גדולה.
אמנם גם לפי דעת הרמב"ן שחשב זאת למ"ע מ"מ בעיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו לכבוש ארץ ישראל שתהי' תחת ירושתינו[3] לא על ביאה ריקנית של עתה וכבר המשילו האחרונים למ"ע של אכילת מצה כי עיקר המצוה היא האכילה ולקיחת החטים לשם מצוה והלישה והאפיה אינם גמר מצוה ומ"מ בודאי מצוה גדולה היא ועל זה נאמר גומל לאיש חסד כמפעלו גם על הפעולה של מצוה מקבל שכר ונאמר אשרי תמימי דרך גם על הדרך של עושי מצוה יש בו שלימות ואין ספק שהיא מצוה נדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו ועיין ביבמות ד' ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן אנשים פחותי ערך הן בינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה אשרי חלקו שהוא ממזכי רבים, ומה שכתב מכ"ת בשם מהרי"ט שהעיר עזה לפי שאינו מכיבוש בני בבל בימי עזרא לא נתקדש אז אינה בכלל מצוה זו לא כן דעתי נוטה כבר הארכתי בזה בקונטרס מיוחד בענינים אלו ואחרי החג הבע"ל כשיהי' לי פנאי אשלח לו קונטרס מיוחד על ענינים אלו.
ידידו הדוש"ת ומברכו בברכת החג הבע"ל
ישראל יהושע חופ"ק קוטנא
עכ"ל אות באות.
ובסי' שאח"ז נדפס קונטרס גדול הנ"ל ושם העלה להלכה כהכפתור ופרח שמצוה לדור גם בכיבוש עולי מצרים וכן בעבר הירדן ואין ספק להרהר אחר דבריו א"כ גם בזה"ז ג"כ מצוה אם מזדמן לאדם לקנות מצוה לקנות וכבר כ' כפתור ופרח דשבות דאמירה לעכו"ם מותר ג"כ במקומות שכבשו עולי מצרים ק"ו מסוריא רק אין לזוז מדברי הכו"פ שגם במקומות שכובשים עולי מצרים מצוה גם בזה"ז לדור בהם ואינו מטמא משום ארץ העמים עכ"ל הגאון הנ"ל.
ואחרי הציעי לפניך אחי הקורא את דברי גאוני וקדושי קדמאי עיניך הראות שעוד מלפני שמונים שנים התעוררה רוח הקדוש בקרב גאון עוזינו ומשיח אפינו ראשי ומנהיגי הדור לשוב לחיק אמנו ושלא לחבק עוד חיק נכריה וליתן כחותינו ודמינו וממונינו לארצינו הקדושה להרימה מעפרה לכוננה ולשכללה ולהרים קרן מלכותינו כנודע מספרי המקובלים וכמו שאביא אי"ה בפנים הספר שארץ ישראל היא בספירה העליונה בחינת מלכות ומלכות היא אם ישראל והיא ממתנת ובוכית עלינו שנבוא אל חיקה וגם הגאון הקדוש רבינו ר' הלל מקאלאמייא הדפיס בשנת תר"ם קול קורא וקרא בגרון ולא השחיך לעורר את אחב"י לקנות את אדמת ארץ ישראל מידי הישמעאלים והי' אז שעת דכושר שהשולטאן הי' עמד במלחמה ונחסר לו זוזי והי' רוצה למכור את א"י ועבר הירדן וסוריא בחצי חנם והקדוש הנ"ל ראה אז בזה פקידה לטובה וקרא בחיל בחוצות ודיבר על לב ישראל שימהרו לפדות מלכותינו מידי זרים ומידי טמאים ולבנות חורבותיה ולפאר מקום מקדשינו ולהחזיר העטרה ליושנה לעשותה ליפה נוף משוש כל הארץ והוא הי' הראשון שיסד קלוניא פתח תקוה כמסופר כל זאת בהקדמה לספר תוספות בן יחיאל על ספר הקדוש תנדב"א לחתנו הגה"ק מו"ה עקיבא יוסף בעל לב העברי אך בעוה"ר לא מצאו דבריו לאוזן קושבת ודבריו היו פורחים באויר ולא מצאו מקום להניח בלבות אחב"י כי החרידים אחזו בפלך השתיקה והדמי' ובמדת שב ואל תעשה עדיף כנודע ממדתם בזה מאז והקיצונים החפישים נשחדו מהתקופה החדשה שנתנה חירות בעולם ואמרו פה אשב כי אותיה וחשבו למצוא מנוח פה בארצות הגולה אחר שהשתוו בזכות הארץ כאחד מאזרחיה ובינו לבינה הניחו לאמנו הקדושה להתגולל בעפרה ובחורבותיה וליתן עיניה מקור דמעה לבכות ולילל עלינו על עמדינו עוד בגולה מבלי לשום לב לחמוד ולכסוף ולחשוק לשוב אל חיקה ולהקים את ביתה ואחר עבור איזה שנים מהתקופה החדשה של החירות שהיתה נקראת עת הזהבה (דיא גאלדענע-צייט) התנוצצה תמיד שנאה על אחב"י יושבי הגלות פעם כה ופעם כה וגדלה והתבערה במדה גדולה עד שסכנה את הכלל כלו וכה הלכנו מדחי אל דחי עד שהגענו לזמן הזה שאנו בו כעת במעמד איום ונורא והנה בעשריות השנים האחרונים נפתחו עיניהם של החפישים והכירו טעותם במה שדימו למצוא פה בגלות חפץ נפשם כי ראו שדברי שנאה יסובבם מכל צד ותחת אהבתם ישטנונם ולוחמים אותם חנם אז נתנו לבם לפקח עיניהם ולהכיר כי אך לשוא תוחלתם למצוא מנוח פה בגולה והתעוררה התשוקה בקרבם לשוב לארץ אבותינו וכן עשו התחלה בזה אבל החרידים על דבר ה' עמדו והתיעמדו עצמן מן הצד ולא לקחו חלק בעבודתם כי החזיקו עצמם בחזקה ישנה שלהם מאז כי שב ואל תעשה עדיף ובינו לבינו ארצינו הקדושה נבנה במקצת (כן ירבה וכן יפרוץ) ע"י המתחילים הנ"ל והחרידים והצדיקים עמדו מרחוק וממילא מובן כי אשר טרח בערב שבת יאכל בשבת והואיל שהחרידים לא טרחו בזה אין להם השפעה בארץ כלל והשפעת הארץ הוא בידי הטורחים והבונים אותה והמה אדוני הארץ על כן אין לחידוש ולפלא כלל על מי המושלים בארץ כי נוצר תאנה יאכל פריה ועתה יאמרו נא החרידים ולא ידעתי אם יכלו באיזה פעם לתרץ עצמם לפני ב"ד של מעלה על מניעתם עצמם מליקח חלק בתנועת בנין הארץ ולא נתנו אוזן קושבת לקול קריאתם של צדיקי הדור הנ"ל שהיו ידועים ומפורסם לקדושי ה' מבלי נגיעת עצמית כלל וכל דבריהם הי' תורה שלמה ותורת אמת כמשה מפי הגבורה ויען שהתעוררות יצא מפיהם הקדוש הי' להם להטות את לבבם אל דבריהם ולציית אל מליהן וליקח חלק במפעל הקדוש הזה וממילא אם גם היראים והחרידים היו בעצה ובמפעל הזאת הי' לארצינו הקדושה מראה ותואר אחרת לגמרי במעלה של קדושה ממה שיש לה עתה אם כי גם התואר ופנים של עתה היא רצויה ונחמדה לפני אבינו שבשמים וכמו שכתבתי בפנים להלן בראיות מוכחת מחז"ל אבל הכל מודים אם הי' הבנין בצירוף ובהשתתפות החרדים הי' זה במעלה קדושה ועודפת טפי במעלה עליונה ובקדושה עליונה הרבה הרבה מאד ועתה כי המה התיצבו עצמם מרחוק אין להם להתפלא ולשאול שאלות על זה ועל זה כי המה חייבים בדבר ועוד אלו הי' הבנין של הארץ עוד מלפנים בהשתתפות ובהסכמות כל כלל ישראל כבר הי' הארץ מבונן ומשוכלל להתקבץ בתוכה חלק גדול מיושבי הגלות וחלק גדול מאחב"י שנהרגו בימינו בעוה"ר היו ניצולין ע"י שהיו כבר בא"י ועתה מי מקבל האחריות בשביל אותו דם כשר שנשפך בימינו בעוה"ר וכמדומה לי שכל אלו המנהיגים שהיו מונעים את ישראל מלילך ולהשתתף עם הבונים לא יכלו לכפר את ידיהם ולומר ידינו לא שפכו את הדם הזה עיין תנדב"א פרק י"א שאמרו ולא פנחס בלבד אלא כל מי שסיפק בידו למחות ואינו מוחה להחזיר את ישראל למוטב ואינו מחזיר כל הדמים הנשפכים בישראל אינו אלא על ידו שנאמר ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל הוא בעונו ימות ודמו מידך אבקש לפי שכל ישראל ערבים זה בזה לפי שהי' להם לסנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס עמהם הי' להם לילך ולקשור חבלים של ברזל במתניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכבותיהן (הוא משל על הטרחא שהי' להם לטרוח) ויחזרו בכל עיירות ישראל יום אחד לכאן ויום אחד לכאן וכן בכל מקומות ישראל וילמדו את ישראל דרך ארץ בשנה ושתים ושלש עד שיתיישבו ישראל בארצם כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקבה"ו והם לא עשו כן אלא וכו' כל אחד ואחד נכנס לכרמו וליינו ולשדהו ואומרים שלום עליך נפשי כדי שלא להרבות עליהן את הטורח עכ"ל וכמו כן בזמנינו הי' להם להתענין בענין זה וללמד את בנ"י לילך אל ארץ הקדושה עפ"י רוח התורה והיכן היינו עומדין כעת אלמלי הי' בהסכמת כל הצדיקים והחרדים משנים קדמוניות עד עתה וכעת אלפי אלפים נפשות מישראל היו ניצולין עי"ז ואם כי יש לדון אותם החרדים שעמדו מרחוק לכף זכות שעשו זאת מחמת זהירות יתירה דהי' בהו מחמת היראה שאולי לא יהי' בשלימות רוח התורה כדבעי למיהוי, אבל ימחלו לנו ששכחו את דברי רבינו החסיד בחובת הלבבות בהקדמה שכתב מן הזהירות שלא תרבה להזהר וכתב שם שאם הי' כל מתעסק בענין מעניני הטובה שותק ועומד עד אשר יוגמר כל רצונו לא הי' אדם עושה דבר ואלו הי' כל מי שרוצה למלאות לו כל מדות הטוב ולא יכול להשיגם מניח מה שיזדמן לו מהן היו כל בני אדם ריקים מן הטובות וחסרים מן החמודות והיו שבילי הטוב שוממים ומעונות החסד היו נעזבים עכ"ד הקדושים הנאמרים בשכל ובחכמה (וכן הגאון הקדוש רבינו בעל בני יששכר בהקדמה להקונטרס תמכין דאורייתא כתב בזה הלשון הנה היצר אורב לאדם בכל דרכיו ורוצה להפילו במכמורות הנה יבא עליו בדברי רמאות להטיל עליו זהירות שאינו עפ"י התורה ועי"ז יטהו מן דרך האמת על כן הזהיר החכם מן הזהירות שלא תזהר הרבה עכ"ל והאריך עוד בזה וסיים אם יעלה בלבו איזו זהירות ישאל את פי התורה והיא תלמדהו דעת ודרך תבונות ימצא ע"כ גזרו חז"ל ולא ע"ה חסיד כי לא ידע לשקול הזהרות במילי דחסידי עפ"י דרכי התורה עכ"ל) וממש קיומו דבריו בזה באלו החרידים שעמדו מרחוק חברת הבנין מחמת הזהירות יתירה דהי' בהו דעתה אנו ריקים מן הטובות ושבילי הטוב שוממים ונעזבים מן מעונות ההצלה שהי' בידינו להציל אלפי אלפים מישראל שנהרגו בעוה"ר וגם מתו במיתות משונות ר"ל לאלפים ורבבות ממש נתקיים בנו נבואת ירמי' אהלי שדד וכל מתרי נתקי בני יצאנו ואינם ועיין בזהר הק פ' וישלח בפסוק ויזרח לו השמש והוא צולע על ירכו שכ' בזה"ל דהא דעוד דישראל בגלותא וסבלין כאבין וצערין וכמה בישין כד איתנהיר לון יממא וייתי לון נייחא כדין יסתכלין ויכאבון בגרמייהו מכמה בישין וצערין דסבלו ויתמהו עלייהו בגין כך ויזרח לו השמש דההוא זמנא בנייחא והוא צולע על ירכו אתכאב וצעיר גרמיה על מה דעבר עכ"ל וכן כעת בעדון גילותא עוד לא נדע מה דעבדו לנו אבל בעת שה' יעזרנו להשיג מנוחה מצרותינו הגדולים אז נדע יותר מה דעבדו לנו וְיַודע לכל את השבר שקרה לנו כעת בעוה"ר יחבוש ה' את שבר עמו ואת מחץ מכתו ירפא במהרה בימינו.
ואילו היו החרידים נתנו ידם להעוסקים בזה דמפעל הקדוש לפני ששים חמשים או ארבעים שנה והיו מלהיבים את לבות בנ"י להשתתף בזה אז כמה הי' הרחיב לנו בארץ וכמה וכמה אלפים מבני ישראל היו מתיישכים שמה והיו נצלים ממות לחיים והיו מקיימים בזה הצל לקוחים ממות אבל כעת שהתנגדו לזה ולא די בהתנגדותם לחוד עוד גרמו להעלות איזה שנאה בלבות הפשוטים מן החרידים לעסק בנין הארץ עד שאם אחד פותח פיו לדבר ולהתלהב עצמו לבנין ארצינו הוא משוקץ ומתועב בעיניהם והכל גוערין בו אתה ציוניסט ושקץ ומתועב וגרמו בזה באמת מיאוס ושיקוץ לארץ חמדה ואיש הפשוט שאין לו דעת עצמו להכריע מדעת התורה אם זה אמת או לא ורוצה שיחזיקו אותו לחרד וחסיד הוא צועק ככרוכיא על הרוצה להתעסק בבנין הארץ אתה פושע וציוניסט ובזה הוא מבאיש ריחו ואת ריח ארצינו הקדושה ובאמת הוא רק תם ושאינו יודע לשאול ואינו יודע בין ימינו ושמאלו ואם שכמה מן הת"ח אמיתיים הולכים בלבותיהם ומחשבים מחשבות טובות במפעל הקדוש הזה ומודים אמת בלבבם שרק זה תכליתנו לקומם ולכונן את בית חיינו ולחונן את ארצינו ולרצות את אבניה ועפריה אבל נשאר רק מחשבה טובה בלב לבד כי לא ימלא נפשו להוציא מחשבתו בדבור כי ירא וחת מהגערות שיגערו בו ויעשו אותו לשיקוץ ומתועב ולציוניסט וכה היו מפיצים שנאה ושטנה בעולם החרדית נגד כת שנתנו לבם לבנות את ארצינו על תילה וממילא גרמו בזה גם מיאוס לארץ חמדה ונפלו בעבירת המרגלים שעליהם נאמר וירגנו באהליהם וימאסו בארץ חמדה ומה הי' סופם של המרגלים שגרמו עי"ז בכי' לדורות וכן המה עוד הוסיפו בכי' על בכי' והגענו למה שהגענו היום שבבית ישראל ראינו שערוריה על שערוריה ובכי' על בכי' וכל זה הוא מפני שמאסנו בארץ חמדה כאשר הבאתי מדברי חז"ל בפנים להלן בספרי ועיין בספר שפת אמת למרן מהר"מ חאגיז ד' נ"א ע"ב שכתב בגודל העונש של המדברים בגנות יושבי ארץ ישראל וזה לשונו כי יצאה הגזרה מלפניו יתברך דכשם שכל האנשים הרואים את כבודי דהיינו הדור ההוא אני גוזר עליה שלא יהיו רואין את הארץ כך לדורות הבאים כל מי שיוציא שם רע על הארץ ילקה בגופו ויכנס בעונש זה והיינו וכל מנאצי לא יראוה דקאי על העתיד ג"כ עיי"ש ועיין עוד בספר הקדוש חסד לאברהם להמקובל אלקי (זקנו למרן החיד"א) מעין ג' נהר י"ב שכתב בזה"ל כל הדר בארץ ישראל נקרא צדיק הגם שאינו צדיק כפי הנראה לעינים כי אם לא הי' צדיק היתה הארץ מקיאו כמו שאמר הכתוב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שהארץ אינו מקיאו בהכרח הוא נקרא צדיק ואף אם הוא בחזקת רשע עכ"ל הקדוש (ונראה דיש מקור לדברי המקובל אלקי הנ"ל שכל דבריו ברוח הקודש נאמרו גם בש"ס דילן ע"ז ד' כ"ו ע"א במה דקאמרו שם ת"ח מה בין גנבי בבל ללסטים דארץ ישראל עיי"ש פרש"י ובספר עבודת עבודה להגאון מהרש"ק מבראד זצ"ל) ובספר נחלה לישראל לגדול א' מארץ ישראל שנפטר עוד בשנת תרכ"א הביא לדברי בעל חסל"א הנ"ל והוסיף עוד על זה בזה"ל הרי להדיא איך אין אנו מבינים עפ"י ראות עינינו גשמי את יושבי ארץ ישראל כי אדם יראה לעינים וה' יראה ללבב א"כ אין אנו יכולים לדונם ולבזות את אישים פרטים וכש"כ הכלל אפילו אנו רואים מהם אשר לא הוטב בעינינו ולא טוב עשה בתוך עמיו עכ"ל ואני מוסיף עוד על דבריו וכש"כ כשאנו רואין בדברי חז"ל שמעשיהם רצוים לפני המקום כגון אלו בוני הארץ דזמנינו כאשר אביא אי"ה בפרק ג' באריכות דודאי אסור לדבר עליהם סרה וכל מי שאינו נזהר בזה ואינו שומר את פיו אינו שומר מצרת נפשו ויפול תחת הגזרה וכל מנאצי לא יראוה וכדברי רבינו ר' משה חאגיז הנ"ל ה' ישמור מהם ומהמונם ואודה על האמת ואזכיר את חטאי שגם בעיני הי' לנמאס מפעל הזה של בנין הארץ מחמת ששמעתי כן מהרבה מנהיגי חרדים סתם ונשרש בלבי כך ולא התענינתי בזה כלל כי טרוד הייתי בגירסא בלימוד תלמידים ולחבר חיבורים בגפ"ת ובשו"ת להשיב לכל שואל בדבר ה' ורק אחר שלקינו בגלות החל הזה עיינתי בהלכה זו והאיר ה' עיני שטעות הי' בידי וביד אשר התנגדו לזה ואני מודה ואומר כמו שמצינו בש"ס מרבא ומכמה גדולי חכמנו ז"ל שהודו ואמרו דברים שאמרתי לכם טעות היו בידי ומודים דרבנן היינו שבחייהו וב"ה אני אינו חת משום אדם לומר בפומבי' דברים אמת שבלבי כי אני ב"ה שמשתי גדולים וצדיקי עולם ונתגדלתי בין חכמי דור קדושי עליונים אמיתיים וגם למדתי ב"ה מימי נעורי ונשאתי אשה בימי נעורי כי נתקשרתי עם בת גדול הדור בהיותי בן י"ט שנה ולא פסקה תורה משלחני מאז עד עתה ואין אני מבטל דעתי דעת תורה משום גדול או רבי בזמנינו רק אם יתוכח עמי בדרך משא ומתן של תורה בראיות מדברי חז"ל אז אודה על דבריו אם יצדקו אבל לא בסברות כרסיות לחוד וה' יודע ועד כי לא כתבתי דברים הללו למען להתגאות ולהתיהר רק למען האמת והצדק ולמען כבוד שמו יתברך ולמען כבוד אומנו וכבוד ארצינו הקדושה ואיש אשר אין לו פני' לא יירא ולא יחת מלומר האמת כאשר כתב בהקדמת ספר דברי יוסף להגאון ר' יוסף שווארץ מירושלים שכתב בפירוש הכתוב לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלקים הוא כי המשפט שהוא אמת לאלקים הוא והוא המכריע והכונה אם ידעת שדבריך נכונים ואמיתיים לא תגור מלאומרם כי האמת הוא המכריע עכ"ד ועיין ירושלמי סנהדרין רפ"ב וירושלמי הוריות רפ"ג גבי ר"ל שאמר לרבי יהודא הנשיא וכי בשביל יראה דלכון אמנע מלמימר אולפנא דרחמנא עיי"ש המעשה דריש לקיש אמר מילתא שגרם בזה איזה בזיון לרבי עיי"ש.
ונחזור לראשונות מעת שהתעוררה התנועה הזאת עד עתה נתחלפו העתים ונשתנו הזמנים וכמעט כל סדרי בראשית נהפכו על שילה ובימינו בזמן מועט נתחדש מה שלא קרה מקודם באלף שנים ואנו רואים נגעים ומקרים רעים מתחדשים תמיד חדשים לבקרים במצב עם הישראלי והוא נקטף ונגדע מכל צרכי החיים הנחוציים ואחב"י אבדו במדינות אלו את האדמה מתחת כף רגליהם ומה גם הדור הצעיר אין להם קיום ושארית פה וכולם עיניהם נשואות לילך אל ארץ אחרת אם היו יכולין לילך אבל אנה? כי כל הארצות סגורות לפניהם גלל כן התגברה התשוקה והשאיפה אצלם לעלות לארץ ישראל כי שם ישוב חדש ונצרך כל כח גברא שבא לשם ועתה אם עוד החרדים והיראים לא יקחו חלק אקטיבית בבנין הארץ בכללותיה ובפרטותיה בעינא פקיחא ובהשתתפות ממוניהם ובדעתם וברוחם לא יהי' להם דעה כלל בהנהלה ולא יהיו להם יכולת להועיל להצעיר שבא לשם באיזה דבר חומריי א"כ ממילא יפלו מהם כל דור הצעיר ויתנפלו בזרוע האחרים ובזה יוגזל מהם גם השפעתם הרוחניי עליהם ואנה יוליך דבר זה? ובאמנה שמעתי מפי מגידי האמת ששמעו מפי קדשו של רבינו הקדוש מאונסדארף זצוק"ל בשנה י"ח למספרם (שקורין אים יאהרע 81-נע) שאמר בזה הלשון אוי איך זעהע דאס ח"ו יידען וועלין נישט קענען פערבלייבען דא אין דיא מדינות און מען וועט מוזזען לאפען מען וועט נישט האבען וויא צו לאפען פאר וואס זעהט מען נישט אויס צו בויען דען ישוב אין ארץ ישראל עכ"ד הקדושים אשר דבר ברוח קדשו והוא בעצמו השתדל בדבר מה בזה וכה היו דבריו לפני כ"ח? שנים ואז הי' עוד שקט ושאנן במדינות האלו וממש רוח הקודש נזרקה מפי קדשו כי בעוה"ר הגענו למה שאמר שאין שארית לישראל פה במדינות הללו וכונתו הי' לעורר את לב היראים ולהקיץ אותם מתרדמותם ולהקימם מעצלותם בנקודה הזאת אבל מה שעבר עבר וכעת שהגענו בעוה"ר לנביאתו של רבינו הקדוש הנ"ל החוב קדוש מוטל על החרדים והיראים וביותר על מנהיגי הדור להכיר את האמת וללבב את דברי רבינו ודברי שאר גדולי עולם וצדיקי אמת שהבאתי לעיל להתענין בענין זה בכל מאמצי כחם ומה גם שזהו שאיפת כל ההמון ודור הצעיר לעלות לארץ הקדושה מוטל על חכמי הדור להיות בעזרם ולעודדם ועצתם ינחם ואז יתגבר השפעתם עליהם גם ברוחניות ומי לנו גדול מרבינו הח"ס שה' אומן מופלא במדת ההנהגה כנודע לכל ומרגלא בפומיה החדש אסור מן התורה ולא היה מכיר שום קאמפרומיס בדבר הנוגע לתורה ומצותיה ואעפי"כ מצינו שכתב בחידושיו לנדה ד' מ"ח בפסוק שעריך צמח שדים נכונו דשעריך קאי על ההמון בעת שיש איזה צמיחה ושאיפה לההמון וחכמי הדור רואין שיש בה עיקולי ופשורי אז מוטל על חכמי הדור שלא לרחקם בזרוע כי עי"ז יפול השפעתם מעליהם רק מחויבים חכמי הדור להתנהג לאט לאט עם אנשי דורם ולהיות בבחינת שדים כי שדים הוא ר"ת שמאל דוחה ימין מקרב ועי"ז לא יופסק הקשר ביניהם זה תוכ"ד ובפנים הארכתי בזה יותר ולא כתבתי דברים הללו פה רק כדי לסמוך דבריי לדברי הגדולים מדורות שלפנינו ולפני פנינו שהתלהבו לבם מאד בעד בנין ארצינו הקדושה שהבאתי פה בתור הסכמות על ספרי ואסתגר בזה.
נאום הכותב באישון לילה נגהי יום ג' לסדר ואתה תצוה את בני ישראל בשנת גשת אל הקודש פה עיר הבירה בודאפעסט ואני בתוך הגולה וה' ישים קץ לגלותינו ויביאנו במהרה אל הר קדשנו
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל
הערות שוליים
עריכה- ^ הנה נראה מדברי הגאון הקדוש דהוא כמסתפק בזה אם יחשב בזאת להקבה"ו לקיים שובו אלי ואשובה אליכם במה שנשוב כולנו לארץ ישראל וב"ה שהאיר עיני למצוא מפורש כן במדרש תהלים סי' פ"ה על הפסוקים למנצח לבני קרח מזמור רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב שובנו אלקי ישענו וז"ל המדרש למנצח לבני קרח מזמור רצית ה' ארצך אמרו בני קרח עד מתי אתה אומר שובו בנים שובבים והן אומרים לך שוב אתה תחלה שנאמר שובה ה' עד מתי והנחם ואתה אומר לא כי אלא ישראל תחלה לא אתה תשוב לעצמך ולא אנו נשוב לעצמינו אלא שניהם כאחת שנאמר שבת שבות יעקב שובנו אלקי ישענו עכ"ד המדרש והיינו שיעקב ישוב וגם אלקינו ישוב ויהיו שניהם כאחת ומדהביא המדרש טענותיהם של כנס"י וקבה"ו וגם השואת בני קרח על קרא דרצית ה' ארצך וכו' משמע בהדיא דבשובנו אל ארץ ישראל בודאי נקיים השובו אלי דקאמר לנו הקבה"ו ואם כי במדרש מבואר דבני קרח עשו פשרה בינינו ובין הקבה"ו דלא הוא יעשה ההתחלה וגם אנו לא נעשה תחלה רק שנינו כאחת מ"מ ראיתי בספר תפארת הגרשוני לרבינו ר' גרשון ממיץ חברו של הש"ך ז"ל שכתב דמ"מ אנו צריכין לעשות ההתחלה דאם שי"ת יעשה ההתחלה אין אנו יכולין לכוון הרגע ולהתחיל ג"כ בפעם הזאת כדי שיהי' שניהם כאחת משא"כ אם אנו נתחיל תחילה שי"ת שפיר יכול לכוון להתחיל ג"כ בשעה הזאת (עיי"ש בזאת הברכה) ובזה פרשתי מאמר הנביא ישיש עליך אלקיך כמשוש חתן על כלה דלמה דימו שמחתינו דעתיד לשמחת חתן וכלה דוקא ולהנ"ל א"ש דידוע דאחר שהתחילה הכלה לילך לחופה מכריז השמש לקראת כלה היינו שהחתן ילך לקראתה וכן נוהגין כעת עוד אצל חסידים ואנשי מעשה וקאמר הנביא דכן יהי' ג"כ בינינו ובין אבינו שבשמים אחר שנתחיל לשוב לא"י יכריז משה רבינו שהוא הסרסור בינינו ובין שי"ת לקראת כלה ואז יבא לקראתינו שי"ת ויגמור עלינו לטובה אבל עכ"פ מפורש בהדיא במדרש תהלים כדברי רבינו ז"ל.
- ^ נראה לי דדברי הגאון ז"ל מפורשים בנבואת ישעי' (סי' ו') למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה' צבאות תעשה זאת עכ"ל הקרא ולכאורה יש סתירה בקרא מיני' ובי' דתחלה אמר דצריך להכין ולסעדה גם מצדנו במשפט ובצדקה ואח"כ אמר קנאת ה' צבאות תעשה זאת אבל עם דברי הגאון מיושב מאד דלקבל הטובה הגדולה הזאת משי"ת צריך תחלה להכנה דרבה מצדנו בכשרון מעשינו ואז קנאת ה' צבאות יגמור עלינו לטובה כי בכחנו לבד אין אנו יכולין לגמור הדבר רק אחר שאנו נעשה ההתחלה בתור הכנה אז יגמור שי"ת שיהי' בשלמות העליון ומה שאמר הנביא להכין ולסעדה במשפט ובצדק נראה לי דמרמז על מה שאמר הנביא במקום אחר ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה היינו שלציון יש משפט עמנו שאנחנו חייבין לפדותה מידי טמאים כמבואר בתשובת הריב"ש סי' ק"א וכן כתב הרמב"ן בפסוק ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו בארץ ושבי' בצדקה היינו לעשות צדקה גדולות כמאמר חז"ל גדולה צדקה שמקרב הגאולה וזאת הוא ההכנה וסעד שמבקש שי"ת מאתנו וד"ל.
- ^ מה שכתב רבינו דעיקר מצוה היא הכבישה לכבוש הארץ מידם שיהי' בירושתינו ולא די בביאה ריקנית לשם ומשמע דאף דישב שם על התורה והעבודה לא קיים בזה המצוה כתיקונה וכתב עוד דמ"מ העלייה ג"כ מצוה היא רק הכשר מצוה זכה בכל זה לכוון אל דברי הריב"ש סי' ק"א וז"ל הריב"ש אין ספק שהעליה לא"י מצוה הוא (והביא ראיות לזה מחז"ל) ומה שהי' אומר הנביא לבני הגלות בנו בתים וכו' זה הי' מפני הגלות ומי שהגלם לא הי' מניחם לשוב עד שעלו ברשות כורש (משמע מדברי הריב"ש הללו דאם אפשר לשוב לא"י אסור לבנות בתים בחו"ל ועיין בזה בשל"ה סוף מס' סוכה ובח"ס יו"ד סי' קל"ח ובחידושיו לסוכה גבי אתרוג הכושי) וגם עתה אחת משלש שבועות שהשביע הקבה"ו לישראל שלא יעלו בחומה וכן אין לומר שאין העליה מצוה כי אם הישיבה שהרי העולה על דעת להתיישב נקרא עוסק במצוה ומה שכתב המשיב ועשה ק"ו מהקונה שדה בא"י שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת והתירו שבות דאמירה לכותי במלאכה דאו' משום ישוב א"י ואמר שהקונה קרקע הוא מצוה קלה לגבי העליה לא דיבר נכונה בזה דאדרבא הקונה שדה מן הכותי הוא מצוה גדולה מן העליה כי העליה היא מצוה לשעתא ולעצמו בלבד ולא נתיר בה שבות בין במעשה בידים בין דאמירה לכותי במלאכה דאו' אבל ישוב א"י אינה מצוה לשעתא אלא מצוה המתקיימת לעולם הוא ומצוה ותועלת היא לכל ישראל שלא תשקע ארץ קדושה ביד טמאים ואין למידין ממנה לשאר מצות וכבר כתב זה להרמב"ן ז"ל עכ"ל הרי דהן הן הדברים דכתב הגאון הנ"ל וחידוש על גדולי האחרונים שלא זכרו דברי הריב"ש הללו בספריהם והעירני לריב"ש הלז ידי"נ הגאון הבקי הנפלא מו"ה ישראל וועלץ שליט"א דומ"ץ דפה קה"י.