אל ה' נפשי אשא

אֶל יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא / רבי אברהם אבן עזרא

אֶל יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא
כִּי פְלָאוֹת עִמִּי עָשָׂה.

בִּי אֲדוֹנִי, שִׁמְעָה שִׂיחִי,
כִּי בְיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי,
וּבְךָ שַׂמְתִּי מִבְטָחִי –
בָּךְ אֱלֹהַי נַפְשִׁי חֹסָה.

רַחֲמֵנִי, אֵלִי אֵלִי!
יֶעֱרַב לָךְ תָּמִיד קוֹלִי
נָא, וְהָפֵק אֶת מִשְׁאָלִי –
כִּי יְמִינְךָ חַיִל עוֹשָׂה.

מָה שְּׁנוֹתַי, אוֹ מַה חֶלְדִּי?
מַה פְּשָׁעַי, אוֹ מַה חַסְדִּי?
הֵן חֲטָאַי תָּמִיד נֶגְדִּי
וַעֲוֹנִי רֹאשִׁי כִסָּה!

קוּם, פְּדֵה נָא אֶת עַבְדֶּךָ,
אֵל, וְאֵלָיו הַט חַסְדֶּךָ.
גֵּר וְתוֹשָׁב הוּא נֶגְדֶּךָ –
רַחֲמֵהוּ, עָלָיו חוּסָה!

מִמְּרוֹמִים הַט אָזְנֶךָ,
וּשְׁמַע נָא קוֹל צֹאנֶךָ,
חוּס וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ –
כִּי נְתַתָּם בּוּז וּמְשִׁסָּה.

אֵל, חֲמֹל עַל נַחֲלָתֶךָ,
וֶאֱסֹף צֹאן מַרְעִיתֶךָ,
וַהֲשִׁיבֵם אֶל בֵּיתֶךָ
עוֹד, וְלֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה.

לַעֲשׁוּקִים תֵּן רַחֲמֶיךָ
כָּבוֹד בְּשׂוּמָם לִשְׁמֶךָ,
חֹן וְרַחֵם עַל עַמֶּךָ,
אֵל, וְאוֹר פָּנֶיךָ נְסָה!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).