אלשיך על תהלים ט ה

<< אלשיך על תהלים • פרק ט >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 




(ה) "כי" הנה "עשית משפטי" ששפטתי אני באומרי "חי יהוה, כי בן מות האיש העושה זאת(שמואל ב יב, ה) וחייבתני מיתה, ואחר כך עשית "דיני" שדנתני להחליפני בבני זה ולא נשאר חיוב מות עלי כאומרך לא תמות אפס כו' "הבן הילוד לך מות ימות(שמואל ב יב, יד):

ואין לומר כי אתה ה' מדת הרחמים שאני דובר בך, ויתרת, והוא ענין מאמרם ז"ל (ויקרא רבה כד ב) על פסוק: "ה' נתן וה' לקח(איוב א, כא), כי הקב"ה כשנותן הטובה, ה' נתן, ואינו נמלך בבית דינו, אך על הרעה נמלך, וזהו וה' לקח, שהוא ובית דינו כדי ליקח שהוא על הרעה. ובזה יאמר, הנה אין לאויבי פתחון פה לומר שהטובה שעשית לי במחילת חטאי שלא אמות, היה ויתור של מדת רחמים, ושעוד יד מדת הדין נטויה היום או למחר לקטרג עלי, כי הלא בזה אתה ה' בעל הרחמים, "ישבת" עם בית דינך וחייבתני מות כענין וה' לקח, אלא שאח"כ באומרי חטאתי מזגת הדין עם בית דינך ונתת תחתי את הילד הזה. וזהו "ישבת לכסא" כו' לומר "ישבת" שהוא ישיבת דיינות "לכסא" הוא בית דינך כנודע, ואז "שופט צדק" שמזגת הדין שהוא שורת הדין נוטה אל צדקה כמדובר, נמצא שלא נשאר לאויבי מקום לומר שעודני חייב: