אלשיך על אסתר ג א

(א) "אחר הדברים האלה וכו' וכל עבדי המלך אשר וכו'". הנה כתבנו למעלה איך הוא יתברך סיבב תבא מעלת המן אחר מעלת מרדכי ואסתר, ואחר שהוכנה העץ להמן על ידי ענין בגתן ותרש ככתוב על פסוק בימים ההם ומרדכי כו'. אמנם על דרך פשוטן של מקראות ראוי לשית לב, מה עלה על דעת המלך אחשורוש לגדל את המן היום מיומים. אך היה כאשר כתבנו כי המלך לא היה מייחס ההטבה בהגדת עצת בגתן ותרש אל מרדכי, כי אם אל אסתר המלכה, אך אעלה במעלות את אשר סיבב מלכותה שגרם שעל ידה תחי נפשו, ויאמר בלבו הנה המן היה קטן משבעת שרי פרס ומדי היושבים ראשונה במלכות, והנה עצת הגדולים ממנו לא היתה להמית את ושתי כי אם עצת ממוכן לבדו, ואחרי ראותי כי עצתו עשתה פירות וחיתה נפשי בגללו, על ידי מי שמלכה בעצתו תחת ושתי, על כן טוב הדבר אשים כסאו על כלם, ויהיה גדול על שבעתם, וזהו אחר הדברים האלה שיבוקש הדבר וימצא וניצול המלך על ידי אסתר, גדל המלך את המן על כל השרים אשר אתו הם שבעה רואי פני המלך, וזהו אומרו אשר אתו ולא אמר על כל שרי המלך, על כי עצתו היתה טובה מעצתם:   ולהיות אשר לא כתורת דתי המלכיות להרים איש מעל שרים רבים אשר היו כלם למעלה הימנו פעם אחת בלי הדרגה, ומה גם כי יתחמץ לבב כל השאר על המלך, על כן הגדילו לאט לו בשלש הדרגות, ראשונה גדל המלך אחשורש את המן שגדלו על אשר היה בתחלה, ואחר כך הדרגה שנית וינשאהו על גדולתו אשר הגדילו, ובפעם השלישית וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו:

ודקדק באומרו וישם את כסאו מעל כל השרים ולא אמר מעל כל כסאות השרים, יאמר כי הנה דרך המלך לסדר כסאות לשרים, הגדול שבכלם בראש, וכסא השני למטה הימנו, וכן השלישי והרביעי על הדרך הזה, אך כלם כסדר אחד זה בצד זה, ואין המעלה ניכרת רק בהיות זה ראשון וזה שני, אך בהמן אמר כי לא היתה מעלתו שהיה כסאו בראש הסדר בצד כסא השני לו במעלה ויהיה גם הוא בשבתו על כסאו בצד רעהו, כי אם שהכסא אשר ישב בה הכסא עצמו לא לבד היה למעלה מכסא השני לו, כי אם גם למעלה מהשרים עצמם שהעמיד כסאו במקום גבוה שהכסא עצמו היה מעל כל השרים עצמם בשבתם על כסאיהם:

<< · אלשיך על אסתר · ג א · >>