אלשיך על אסתר ב יט
(יט) ובהקבץ. ראוי לדעת מה ענין הקבץ בתולות שנית אל היות מרדכי בשער המלך. ועוד באומרו אין אסתר מגדת מה ענינו פה. ועוד שהרי נזכר לעיל. ועוד אומרו [ואת מאמר] מרדכי אסתר עושה יראה דברי מותר. ועל פי דרכנו נשית לב אל אומרו למעלה לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה, שהקדים העם למולדתה, ופה היפך ואמר מולדתה ואת עמה. ואם נאמר שעל היות מרדכי בשער המלך על כן אין אסתר מגדת שהוא היה מצוה לה, קשה, שבלעדי זה ראוי לה לא תגיד מחמת המאמר הראשון שצוה עליה אשר לא תגיד. ועוד שאומרו אין אסתר מגדת מורה שמעצמה לא היתה מגדת כי סמכה על המאמר הראשון:
אמנם באומרו יושב בשער המלך הוא שהיה לראש ושר, כמה דאת אמר ולוט יושב בשער סדום שמנוהו עליהם לדיין (בראשית רבה נ ג). והנה כתבנו למעלה כי מה' היה להגדיל את מרדכי ואסתר לתת נקמת ה' בהמן, כי שני גואלים הוצרכו כאמור למעלה, ועל כן עלו שלא בדרך הטבע, כי מאת ה' נהיה הדבר. והנה באסתר כבר סיפרו הכתובים איך הפך הטבע עלתה גם עלה. אמנם היות מרדכי יושב בשער המלך במעלה, אין הדעת שופטת, כי לא היה רק שכאשר המליכו את אסתר דברה טוב על מרדכי ועל פיה עלה במעלות. אמר ראה נא כי לא כן הוא, כי הלא בהקבץ בתולות שנית לראות איזו תיטב בעיני המלך להמליך, כבר ומרדכי יושב בשער המלך באופן כי לא על ידי אסתר עלה, רק מאתו יתברך שלא בטבע, באשר הוא יהודי: