אלשיך על אסתר א כב

(כב) וישלח ספרים. הנה לרבותינו ז"ל נראה זה הוללות גדול באומרם (מגילה יב ב) כי הלא קרחא בביתיה פרדשכא הוי. ואמרו כי מאת ה' צבאות יצא הדבר, יכתוב האולת הזאת, למען לא ישלחו אויבי היהודים בעולתה ידיהם, באגרות שהכתיב המן על היהודים לאבדם. והמפרשים אחרונים כתבו כי לא נכנס בו רוח שטות לפרוש אולת בכתבו שיתנו יקר לבעליהן, רק שכתב כל המאורע, שהזכיר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה, ומזה ימשך להיות כל איש שורר בביתו. ומאשר נכתב אל עם ועם כלשונו נמשך שכל עם ידבר כלשון עמו, ולא יתאחדו כלם אל לשון אחד למען תפארת המלך שיוכר היותו מושל על עמים רבים בהיות רבוי לשונות, מה שלא יוכר אם יתהפכו כלם אל לשון אחד. והנה כמו זר נחשב שאם היה המלך כותב בלשון עמו לשאר עמים היו מתהפכים אל לשון אחד. אך הנכון אצלי, כי אמר אין כתיבת מה שנגזר על ושתי מספיק לשכל הנשים יתנו יקר לבעליהן. פן יאמרו הרואין את כתבו אין הנדון דומה, כי אולי אינו מן הדין שכל הנשים יתנו יקר לבעליהן גם בהיותה היא מיוחסת ממנו, כי אם שהמלך ידו תקיפה להרוג את עוברי רצונו או על דבר מלכות, מה שאין כן לשאר אנשים. על כן נתחכם להורות כי לא כן הוא, כי אם כמלך וכעם שוים בזה. והוא באשר שלח אל מדינה ומדינה ככתבה, ולא ככתב מדינת המלך, להורות כי גם שהוא מלך המולך על כל מדינה ומדינה, מכתיב לכל מדינה ככתבה, למה שהם במקומם שוררים וחשובים, והמכתב הולך למקומם אשר הוא להם בביתם, והמה כבעלי בית שם, ראוי להחשיבם לכתוב ככתבם. ומזה יהיה נלמד להיות כל איש שורר בביתו כי הלא המלך עצמו חולק כבוד לכל בני מדינה בביתם לכתוב ככתבם, ואין זה רק להיות מהראוי שכל איש ישתרר בביתו, וכאשר נתחייבה ושתי למלך על עוברה רצונו כן חייבת כל אשה להשתעבד לבעלה. וזה מקל וחומר מה אם המלך משפיל עצמו לכבד כל בני מדינה ברשותם, כל שכן האשה הבאה אל בית האיש אפילו תהיה גדולה בת מלכים תשתעבד לאיש בביתה. וזהו להיות כל איש מרבה אפילו קטן מערכה, כי מי גדול מהמלך וחולק כבוד לכל בני המדינה בביתם ורשותם. ומאשר כתב לכל עם ועם כלשונו זולת הכתיבה שהיה ככתבו, ילמדו שיהיה כל איש בביתו מדבר כלשון עמו. שאם תהיה האשה מעם אחר, כמלך אחשורוש שהיה מזרע מדי והיא כשדית, לא ישפיל אדם עצמו לדבר אתה כלשון עמה רק כלשון עמו, והיא תלמד לשונו להבינו כי היא משועבדת אליו. וזה נלמד מכתוב המלך אל עם ועם כלשונו, כי כל עם למה שהוא בביתו ומקומו משפיל המלך עצמו לדבר אליו כלשון העם ההוא ולא כלשון המלך, כל שכן האשה הבאה אל ביתו שתדבר כלשונו ותשתעבד לו אפילו בת מלך היא, כי מי גדול מהמלך ובבואו לרשות עם ועם מדבר כלשונם: