אלשיך על אסתר א כ

(כ) ונשמע וכו'. ראוי לשים לב אל אומרו כי רבה היא כי מי לא ידע כי מאה עשרים ושבע מדינות מלכות רבה היא. אך יחזור אל המלכה לומר גם שאמרתי שלא תחשיב את ושתי לכתוב לה תואר מלכות כי אם שמה בלבד, אף על פי כן כשתשמע פתגם המלך וכו' מאשר יעשה לה, כשישמע בכל מלכותו ישמיעו כי רבה היא וגדולה מאד, שהיא מלכה גדולה בת מלכים אדירים, ועם כל זה נגזרה גזרה זאת עליה, כי בזה ימשך שכל הנשים יתנו יקר לבעליהן. והוא בשום לב אל לשון אומרו יתנו כי אין נתינה צודקת כי אם בנותן מאשר לו. והוא שאם האשה יקרה היא וגדולה ביחס מבעלה, לא מפני כך תתגאה עליו, כי אם תתן היקר שלה לבעלה, באומרה הלא גדול יקר בעלי שזכה למשול ביקרה כמוני, ולכן תכבדהו אפילו יהיה קטן בערכה, וזהו למגדול ועד קטן. וזה ימשך (מהשמים) [ממה שישמיעו] כי רבה היא ושתי משורש מלכים גדולים, כי בזה תאמרנה כי מאשר ענשו אותה עם היותה בת גדולים ממנו, יורה שהיה ראוי תתן היקר לבעלה, וממנה יראו וכן יעשו גם הן, שיתנו יקר לבעליהן: