אלשיך על אסתר א ז

(ז) "והשקות וכו'". הנה אומרו ביין כיד המלך מה שלא אמר כן באוכל הלא יפלא, כי הנה אחד מעשירי עם יספיק לרוות יין אל עם רב, ואין ספק כי זה הכריחם לרבותינו ז"ל (מגילה יב א) לומר שהביא לכל אחד ואחד מיין מדינתו. ולדבריהם לא יהיה אומרו כיד המלך על הפלגת עושר הוצאת היין, רק שהביא יין מלכות ו, כלומר כיד המלך שהוא שבע ועשרים ומאה מדינה שידו מושלה לו, מכלם הביא יין לעשות כרצון איש ואיש:

עוד אפשר כי גם בזה בא להורות רוב עשרו, שעם היות כל השקות ו בכלי זהב, היו כלים מכלים שונים. ואשר שתו בו פעם אחת לא ישנו בו כי יביאו אחר במקומו, כנזכר בתרגום ירושלמי ובדברי רבותינו ז"ל (ילקוט אסתר תתרמח) וז"ל מי שהיה שותה בכוס לא היה שותה ושונה, אלא כיון שהיו שותים היו מכניסים אותו ומוציאים אחרים. ולזה אין ספק היה צריך הון רב במאד מאד, כי רב מאד מחנה המסובין, ואם על כל כוס וכוס שישתה כל איש מהם היו מחליפים כוסות זהב תהיה הפלגה עצומה עד מאד. על כן היה אפשר לומר כי אין זה רק מבלתי היות היין רב, ומעט היו שותים, ועל כן יספיקו הכלים בהשנותם. על כן אמר, ראה כי היו משנים הכלים בכל שתיה עם היות יין מלכות רב כיד המלך, כי זה הוראה על רוב עשרו כעפר בצר. כי עם היות כלי זהב ומשנים אותם על כל שתיה, עם היות יין מלכות שרבים שתו ורבים ישתו יותר מדאי כי יערב למו, וגם רב כיד המלך, עם רב שבעת ימים, ולא נעדר מתת חלופיהן וחלופי חלופיהן זהב:
  עוד יתכן, ויותכו בו כל תיבות הכתוב. והוא כי הנה יקרה ימשוך ידו מלשתות איש מהמסובין כי יבוש לשלוח ידו אל מזרקי יין, עד ישקה אותו אחד מהמשקים אשר על השלחן ויקח מידו. ויש כי גם שישתה על ידו או על ידי זולתו לא ירבה לו רק פעמים שלש כדרכו בביתו או יותר מעט. אך תתעורר תאותו להוסיף על מנהגו כי יתן בכוס זהב עינו, ומה גם אם יהיה מצוייר כפתורים ופרחים כי תאוה נפשו לשתות בו. ואף גם בזאת אפשר יקוץ ברבוי, אם לא שיהיה היין משובח מאד, אך אם הוא מיין הרקח העולה על שלחן מלכים לא ישיב ידו מבלע עד בלי די. אמר כי כל התנאים האלה נוסדו יחד במשתה הזה, ומה גם על פי המכוון הנזכר. על הראשון אמר והשקות, כי צוה המלך לא יחלו עד ישלח איש בכוס ידו לשאוב יין, רק והשקות על ידי משקים, וזה אומרו והשקות ולא אמר ושתות. ועל השני אמר בכלי זהב, ולהיות שגם בהיות הכלים חשובים אחרי שתותו בם זה עשר פעמים תקע נפשו מחשוק בהם ולא ירבה לשתות יותר מדאי, מה שאין כן אם יחליפו ויביאו לפניו עוד כלים רבים ונכבדים מהם כי אז תגל נפשו ותכסוף לשתות על כוס וכוס תלי תלים, לזה אמר כי גם זה היה שם שהיו כלים מכלים שונים. ועל השלישי אמר, ויין מלכות שהוא המשובח והמיוחד למלכות. ולהיות שיקרה במשתאות יביאו יין משובח ומשומר בתוך יינות הבאים אך מעט מזער ויהיה להם יין רב משאר יינות. ועל כן לא ירבו לשתות, כי לא כל אדם זוכה יתנו לו מיין הרקח עד מלאת ספקו, ומי ומי הזוכה לארבע כוסות ממנו. לזה אמר כי פה לא היה מיין המשובח שיעור קטן רק רב כיד המלך, למען ימצו ישתו עד בלי די ויהיו כגן רוה:

והנה אמרו רבותינו ז"ל (מגילה יב א) כי לכל אחד היו נותנים יין גדול בשנים ממנו. ואפשר יצא להם מלשון רב ולא אמר הרבה, כי כן דרך רבותינו ז"ל בכל לשון רב לדרוש לשון רבנות או גדולה מהטעם הזה כנודע לבקיאים בדבריהם. ופה ראו כי לא יתכן לשון רבנות, על כן דרשו לשון גדולה שהיה היין רב וגדול, ועל מי היה גדול, הוי אומר על השותה אותו שהיה גדול הימנו בשנים. ובכלל דבריהם נתנו טעם גם כן אל אמרו כיד המלך על היין ולא על האוכל, כי לא דבר ריק הוא. כי אם גדול מאוד כיד המלך לתת לכל איש ואיש יין גדול הימנו בשנים: