אלמגסט/חלק ראשון/פרק רביעי
המין(=הפרק) הרביעי[1] עריכה
מה הראיה שהארץ כדורית גם כן.
ויתבאר לנו שהארץ עם כל חלקיה כדורית התמונה, (ממה) שאנחנו רואים השמש והירח ושאר הכוכבים לא יזרחו ויערבו(=וישקעו) בכל מקום בעת אחת, ואמנם(=אלא) יזרחו ויערבו(=וישקעו) תחלה על אנשי המזרחיים ואחר על אנשים המערביים. ונודע זה באשר נמצא הקדריות(=ליקויי החמה) ובלא ספק הירחיות(=לקויי הירח), שתהיינה בעת אחת, כתובות בספרים מן הראשונים(=הקדמונים) בשעות מתחלפות בלתי שוות, יתחילו כולם מחצי היום(=למרות שכולם מודדים את השעות מחצות היום). ונמצא השעות אשר בספרי המזרחיים מאנשים מן הראשונים יותר (מאוחרות) מאשר בספרי המערביים. וכאשר מצאנו אנחנו חילוף מה שבין השעות בשיעור(=במידת) מרחקי מה שבין המקומות, ראוי לנו שנחשוב ששטח הארץ כדורי. לפי שזה לא יקרה אילו לא הייתה הארץ כדורית, כי הגבנונית(=הקימור) אשר מכל חלקיה הדומים קצתם לקצת היא אשר תסתיר האור עד יהיה החושך.
עוד יראה התוספת והחיסרון במה שימשך מחלקיה בשיעור אחד, ואילו הייתה תמונת הארץ בלתי כדורית לא היה כן. וראוי שנדע זה ממה שאומר:
והוא, שאילו הייתה הארץ עמוקה(=קעורה) היו נראים הכוכבים זורחים תחלה על המערביים; ואילו הייתה שטוחה היו זורחים על כל אנשי הארץ בבת אחת; ואילו הייתה משולשת או מרובעת או תמונה אחרת מן התמונות רבות הזוויות, היו הכוכבים גם כן זורחים בעת אחת על כל מי שישכון בשטח האחד ועל הקו האחד הישר; ולא יראה דבר מזה. ואינה גם כן עמודית איצטוונית העיגול(=גלילית), שטח סיבובה אל מזרח ואל מערב ושטחי קצותיה(=בסיסי הגליל) על קטבי העולם, ו(אף) אם זה הוא אשר יחשב יותר נראה האמת. כי אילו הייתה כן לא היה אחד מהשוכנים על גבנוניתה(=קימור הגליל) רואה מן הכוכבים המתמידים הגילוי לעולם, והיו הכוכבים כולם זורחים ומעריבים(=ושוקעים) לעולם על כל האנשים; מלבד הכוכבים שווי המרחק מכל אחד מן הקטבים, כי הם היו אצל כל האנשים מתמידים ההסתר. וכבר נראה שכל מה שהלכנו אל פאת צפון, כי בשיעור הליכתנו בה יערבו(=ישקעו) מה שיסתרו ממנו מן הכוכבים הדרומיים, ויִגלו לנו מן הצפוניים. ואם כן יתבאר לנו, בשיעור(=לפי) מה שתסתיר גבנונית(=קימור) הארץ בפאות קצת הארץ, שהיא כדורית.
וכמו כן כשאנחנו הלכנו בים אל הר או מקומות, מאי-זה מקום מן האופקים ואל אי-זה מהן, נראה גודל שיעורם יוסיף מעט מעט כאלו הם עולים מן הים, או כאלו הם צלולים(=שקועים) לפני זה, ויתבאר שזה מפני גבנונית(=קימור) שטח המים.
- ^ מספור הפרקים (=ה'מינים') בכתב היד זהה למספור במהדורה האנגלית של טומר. בתרגום לצרפתית ישנו הפרש קבוע של פרק אחד, מכיוון שההקדמה לא נספרת כפרק הראשון.