אליהו זוטא יג

פושעיהם של ישראל מהו סופם, אלא לפי שבאותה שעה כשהם עוברים עבירות הם רוצים בחורבנו של עולם וכאילו הם דוחקים את רגלי השכינה כביכול כענין שנאמר: מלא כל הארץ כבודו (ישעיהו ו; ג). לכן כשם שהם רוצים בחורבנו של עולם כך הקב״ה מגלה אותם מבתיהם ומארץ מגוריהם ואין מחזיר אותם לארצם, ומוציא אותם במקום החורבן, שנאמר: וברותי מכם המורדים והפושעים בי (יחזקאל כ; לח).

וכי מה בין מי שקורא ושונה למי שאינו קורא ושונה?

אלא, משלו משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שהיה לו בנים הרבה והיה אוהבם אהבה גמורה, ושיגרם למקרא ולמשנה וללמוד דרך ארץ והיה מצפה להם אימתי יבואו לביתי ואראם. וכיון שהוא רואה שאין בניו באים הלך הוא אצלם ומצא אותם שהם קוראים ושונים ועוסקים בדרך ארץ, מיד הוא מושיב אותם בין ברכי והיה מגפפם ומנשקם ומחבקם והביא אותם לעירו קצת מהם הוא לוקח על כתפיו ומהם על זרועותיו ומהם לפניו ומהם לאחוריו, שנאמר: כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל (ישעיהו מ; יא).

ואם תאמר הואיל והשפיל את עצמו כמו רועה, שמא קטן הוא. והלא ראה מה כתיב מיד בתריה: מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן. מי שרחמיו מרובים בעולם.

ומנין שהקב״ה מצאם קוראים ושונים ועוסקים בדרך ארץ?

שנאמר: אחרי ה׳ ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים (הושע יא; י). ואין ים אלא דברי תורה, שנאמר: כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מתמלא (קהלת א; ז). ואומר: יחרדו כציפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאום ה׳ (הושע שם; יא).

ולא יאמר אדם לעצמו קראתי ושניתי היום טוב, שוב אין אני צריך ללמוד אחר כך. אבל כך יאמר אדם בעצמו: שלאחר שעה - מיתה. וישא את עיניו ויסתכל אל השמים, ויאמר: מי ברא אלה שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות שהם משכימים ומעריבים לעשות רצון בוראם בכל יום תמיד. כך תשכים ותעריב לדברי תורה לעשות רצון בוראך בכל יום ויום תיד , שנאמר: ונדעה נרדפה לדעת את ה׳ כשחר נכון מוצאו (הושע ו; ג).

ויסתכל אדם בעצמו וידע שדברי תורה משולים במים ובלחם.

וכי מה עניין תורה אצל לחם ומים?

אלא ללמדך שכשם שאי אפשר לו לאדם בלא לחם ומים אפילו יום אחד, כך אי אפשר לו לאדם לחיות בלא תורה אפילו שעה אחת, שנאמר: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל (יהושע א; ח). והלא דברים קל וחומר, ומה יהושע בן נון שעסק בתורה מקטנותו ועד זקנותו אפילו הכי כתיב בו לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה.

ויסתכל אדם בעצמו וידע שדברי תורה נמשלו ליין וחלב, שנאמר: חכלילי עינים מיין ולבן שינים מחלב (בראשית מט; יב). אמר הפסוק שטוב יין לבן שינים יותר מהחלב לתינוק. ומה חלב זה מגדל את התינוק והיין נותן קורת רוח לזקנים ומשמח את לבו ומשיב את נפשו ומאיר את עיניו - אף כך דברי תורה היא מגדלת את לומדיה ונותנת קורת רוח למי שעמל בה ומשמחת את לבו ומאירה את עיניו, שנאמר: תורת ה׳ תמימה משיבת נפש עדות ה׳ נאמנה מחכימת פתי מצות ה׳ ברה מאירת עינים (תהילים יט; ח-ט).